ושחט אתו במקום אשר ישחט את העולה: זה כתוב פה (פס' כד), ושנוי בחטאת שעירה (פס' כט), ומשולש בחטאת כשבה (פס' לג). ושלשתן מיותרים; דכבר אמר בפר' צו (ויקרא ו, יח) "זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת" שהוא כלל לכל החטאֹת שישחטו בצפון. ועוד אמר בפר' מצורע (ויקרא יד, יג) "וְשָׁחַט אֶת הַכֶּבֶשׂ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הַחַטָּאת וְאֶת הָעֹלָה בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ" ואמר בספרא שם (פרשה ג סוף פרשה) אין לי אלא אשם במקום הקדש; מנין אף חטאת במקום הקדש? ת"ל "את החטאת ואת העולה". וגם זה מיותר דהא כבר ידעינן דשחיטת חטאת בצפון מפר' צו. ועוד יש יתור שבחטאת שעירה אמר "ושחט את החטאת במקום העולה" והיה לו לומר "ושחטה במקום העולה" דכבר מבואר אצלינו (בסימן ל ובאילת השחר פר' טו) שאין ראוי לכפול השם רק לכתוב הכינוי תמורתו. ומבואר שבא לרבות שמצד שהוא 'חטאת' ישחטנו במקום העולה ובא לרבות שהוא הדין כל חטאת דינו בצפון. ולמה לי הריבוי הזה? שכבר ידעינן זה. ואמרו חז"ל מפני שממה שכתוב "במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת" יש לפרש דזה רק לכתחלה, ואם נשחט שלא בצפון כשר, דבקדשים בעינן שנה עליו הכתוב לעכב, לכן הוצרך לומר שנית בשעיר נשיא "ושחט..במקום אשר ישחט את העולה". וזהו שאמר [במשנה י'] וכי מכאן אני למד?...לקובעו שאם לא נשחט בצפון - פסול. אמנם בזה היה מקום לטעות שמה שכתוב בשעיר נשיא "ושחט במקום אשר ישחט את העולה" דינו כדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד שלא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא, ובא ללמד שאין צריך שחיטה בצפון רק מה שהוא [ד]ומה לשעיר נשיא. וזהו שאמר[במשנה יא'] אתה אומר לכך יצא וכולי ת"ל "במקום אשר ישחט" - ר"ל ולכן הוצרכה התורה לכתוב עוד ג' פעמים "במקום אשר ישחט" שהוא מ"ש עוד בחטאת שעירה ובחטאת כשבה ובחטאת מצורע. ופה בא הברייתא בקצרה ובפרק ח יתבאר הדבר בפרטות. וכן גם אחר שכתוב ד' פעמים "במקום אשר ישחט" עדיין יש לטעות שרק בחטאת נשיא פסול בדיעבד ובכל אלה רק לכתחלה, ועל כן צריך "ושחט את החטאת" לרבות כל חטאת, אף לענין פסול דיעבד. וגם זה צריך פירוש. ולזה יחד פרק מיוחד שהוא פרק ח' לפרש ברייתא הזאת בפרט.
פרק ח [ביאור משנה א'] באר דבריו שאם לא יכתב 'ושחט...במקום העולה' רק בחטאת נשיא, נטעה שדינו כדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל שבא ללמד על הכלל כולו; רק הדומה לחטאת נשיא בכל פרטיו צריך שחיטה בצפון, ונאמר שצריך שידמה לו בחמשה דברים שיש בו: (א) שיהיה חטאת זכר כמוהו (ב) קבוע (ג) מכפר (ד) בא מן הצאן (ה) בא על חטא ידוע ולא תוכל לרבות רק שעיר שמביא הצבור על חטא עכו"ם שהוא דומה בכל החמשה מעלות הנזכרות. ולכן הוכרח לומר שנית 'ושחט במקום העולה' גבי שעירה; שבחטאת שעירה חסר מעלה אחת שהיא נקבה ואין לה רק ד' מעלות מהחמש מעלות הנזכרות, וידעינן שאף שדומה רק בארבע מעלות צריך גם כן שחיטה בצפון. ובזה נרבה: פרים הנשרפים שדומים בד' מעלות וחסר להם מעלה אחת שאינם מן הצאן; או שעירי רגלים שדומים בד' מעלות וחסר להם מעלה אחת שאינם באים על חטא ידוע; או חטאת עכו"ם של יחיד שמביא שעירה שדומים גם כן בד' מעלות וחסר להם מעלה אחת שאינם זכר. כי כל שיש לו ד' מעלות מן החמש שקולים הם (שאין לחלק שמעלה זה החסרה עדיף יותר, ונוכל להרבותם). [ביאור משנה ב'] ועל זה הוצרך לומר עוד 'ושחט במקום העולה' בחטאת כשבה, שבזה נוסף להרבות שאף שחסר לו שני מעלות ואין דומה רק בג' מעלות מן החמש – צריך שחיטה בצפון. ובזה נרבה: (א) פר יום הכפורים (ב) חטאת מטמא מקדש (ג) חטאת נזיר שכל אלה יש להם ג' מעלות מן החמש. [ביאור משנה ג'] ועדיין לא נדע חטאת מצורע שאין לו אלא מעלה אחת מן החמש שהיא מן הצאן; ואינו זכר ולא קבוע ואינו מכפר (כמ"ש בכריתות (דף כו.). ובגירסת הספרים "אלא" צריך לומר "ולא") ואינו בא על חטא ידוע. לכן אמר במצורע "ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולה" ללמד שגם חטא מצורע שחיטתו בצפון כנ"ל בשם הספרא. [ביאור משנה ד'] ואחר שרבנו שגם דברים שאינם כיוצא בו בשעיר נשיא צריך שחיטת צפון, מבואר שאין דינו כדבר שהיה בכלל ויצא שבא ללמד על הכלל כולו, ולא בא ללמד אלא על עצמו. וקשה. למה צריך ללמד על עצמו? הלא ידעינן זאת ממה שכתוב בפר' צו "במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת"? ומוכרח שבא ללמד על עצמו שאם לא נשחט בצפון פסול גם בדיעבד. [ביאור משנה ה'] אולם לפי זה יש לפרש שרק בחטאת פסול בדיעבד, שבהני שנה עליהם הכתוב לעכב ונשנה בעבור עצמם לבד שמעכב גם בדיעבד. אבל ביתר חטאת שלא נשנה בם שחיטה בצפון ולא ידעינן אותם רק ממה שכתוב בפר' צו "במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת" – הוא רק לכתחלה. לכן אמר בחטאת שעירה "ושחט את החטאת במקום העולה" שמרבה שמצד שהוא חטאת צריך שישחטנה בצפון, והוא הדין לכל חטאת ללמד שמעכב בכל חטאת אף בדיעבד. והש"ס בזבחים (דף מח.) ובמנחות (דף נה:) מביא ראשית הברייתא זאת. ונוכל לפרש דבריהם על פי דרכי. ורק שבמה שאמר במשנה ה' "יכול זה בלבד אם נשחט בצפון יהיה פסול" פירושו לפי הש"ס שעיר נשיא לבד משום דיש לטעות דמה שכתוב "ושחט אותו" מלת "אותו" ממעט זולתו. והכל הולך לדרך אחד. ובגירסת הספרים יש שבושים בדפוס. עיין עליהם.