והביא את קרבנו: כבר זכרתי (בסימן סא) שכל מקום דכתיב "קרבנו" יש בו דרוש. ושם בארתי הטעם. והנה בפ' זו כתוב "קרבנו" ג' פעמים: בנשיא (ויקרא ד, כג), ובחטאת שעירה (ויקרא ד, כח), ובחטאת כשבה (ויקרא ד, לב) - שלשתן מיותרים לגמרי. ודריש להו בספרא (מובא בנזיר (דף כז.) ובכריתות (דף כז.)) לג' מיעוטים: (א) שאינו יוצא בקרבן שהפריש אביו ומת. (דהוה אמינא דמה שחטאת שמתו בעליו למיתה הוא רק אם לא חטא הבן כפרש"י והרמב"ם בכריתות שם, ומסולק קוש' התוס' בנזיר) (ב) דאף שחטא האב והבן שוים – אינו יוצא בחטאת אביו. (ג) דאף במעות שהפריש אביו לחטאתו אין הבן יוצא (הגם דאשכחן קולא במעות לענין נזירות שאם היה אביו נזיר והפריש מעות לנזירתו ולא פירש שיהיו המעות מיוחדים לחטאת או לעולה, יוצא הבן בהם. ועיין בנזיר (דף כו.) ושם (דף ל.)) והנה בחטאת יחיד כתוב "והביא קרבנו שעירת עזים..על חטאתו אשר חטא" - שמה שכתוב "על חטאתו" מיותר; דבנשיא אמר "והביא קרבנו" סתם. ודרשו בספרא [משנה ד'] ובגמ' (שם ושם) שבא להורות שאינו יוצא גם בקרבן עצמו שהפריש בעבור חטא אחר. והנה כפי תהלוכות הלשון היה לו לומר "והביא את קרבנו על חטאתו אשר חטא שעירת עזים תמימה", שכן הלשון בכל מקום. כמו שאמר בפר משיח "והקריב על חטאתו פר בן בקר", ובעולה ויורד (ויקרא ה, ז) "והביא את אשמו אשר חטא שתי תורים", וכן (שם ה, יא). ולמדו חז"ל מפני שעדיין הייתי טועה שיוצא במעות שהפריש לעצמו לקרבן אחר. לזה אמר "על חטאתו" לבסוף ומוסב לשניהם – 'קרבנו על חטאתו' 'שעירת עזים..על חטאתו'; שבין השעירה תהיה קנויה לשם אותו חטא ובין הקרבן (שהיא המעות שמקדיש) יהיו מיוחדים מתחלה לאותו חטא. מה שאין כן אם היה אומר "קרבנו על חטאתו" הייתי מפרש "קרבנו" הקרבן עצמו, לא מעות הקרבן. וזהו שאמרו בספרא יכול לא יצא...אבל יוצא במעות..תלמוד לומר 'קרבנו על חטאתו’ – רצונו לומר שאחר שכתוב "שעירת עזים" ממילא "קרבנו" פירושו כלל הקרבן שכולל מתחלת הקדש המעות. וגם יש לפרש שדייק כן מכפל "חטאתו אשר חטא". ולפי זה יש לגרוס "תלמוד לומר "על חטאתו אשר חטא". [ומה שאמר שכן אם הפריש בהמה הרי לא מעל ולא כפר פירשו בגמרא כריתות דרצונו לומר דהוה אמינא דבהמה כיון דלא מצי מעיל בה (היינו לשנותה ולהוציאה לחולין על ידי מעילה דהקדש שאינו בעל מום אינו יוצא לחולין לעולם) הוה אמינא דהוא הדין דלא כפר. אבל מעות דקילא קדושתיה (שיוצא לחולין על ידי מעילה), הוה אמינא דהוא הדין דיכול לשנותה מקרבן לקרב.]