ואשם או הודע: בספרא דריש מן "ואשם" שמביא אשם תלוי. ויפלא, הלא בצבור כתוב גם כן "ואשמו" ודורש שם דרוש אחר שנפרעים מן הצבור (כנ"ל סימן רמו). והרמב"ם (פ"יב מהל' שגגות ה"ב) כתב: בית דין שנסתפק להם אם שגגו בהוראה אם לא שגגו אינם חייבים באשם תלוי שנאמר "ונודעה החטאת אשר חטאו עליה" עד שיתודע ואחר כך יתחייבו בקרבן. והלחם משנה הניח דבריו בצריך עיון מנין הוציא דרוש הזה אשר המציא מלבו. והנה תגדל הפליאה הלא גם פה כתוב "ואשם או הודע אליו חטאתו" ובכל זאת דרשו "ואשם" – שמביא אשם תלוי; וכן נוכל לפרש מ"ש בצבור (ויקרא ד, יג-יד) "ואשמו ונודעה החטאת". ועוד, דגם בקרבן עולה ויורד כתוב "ואשם" (ויקרא ה, ב-ד) ואינו מביא אשם תלוי. ולפי דעתי הוציא זאת ממלת "או הודע", שכבר כתבו המדקדקים שמלת "או" בא פה במקום "אם" ומצאו לו ריעים: "או לאיל תעשה" (במדבר ט״ו:ו׳), "או בן יגח או בת יגח" (שמות כב). ואנחנו כבר בנינו טירת כסף שכל מלה יש לו גדר מיוחד וכמו שהתעצם הרד"ק בשרשיו (שורש או) לדחות דברי ר' יונה שכתב שיש מלת "או" במקום "אם" ובמקום וי"ו ונדחק להשוותם, עיי"ש. וחז"ל תקנו זאת בדרושיהם שמלת "או" נשאר כפי פשוטו ודרשו (חולין (דף כב.), מנחות (דף צא.)) "או לאיל" – לרבות הפלגס - רוצה לומר שהוא או איל, ר"ל ממוצע בין הכבש והאיל - או כבש או איל. ודרשו (במכלתא משפטים) "או בן יגח או בת יגח" – לרבות טומטום ואנדרוגנוס - רוצה לומר שהוא או בן או בת, ר"ל ספק בן ספק בת. וכן דרשו פה, כאילו אמר "או (אם) הודע" - רוצה לומר אשר נשיא יחטא..בשגגה (ולא הודע אליו חטאתו) – ואשם (מחויב באשם תלוי), או (אם) הודע אליו חטאתו – (אז יביא חטאת). ובזה יצדק מלת החילוק "או" שמחלק בין תחלת חטאו טרם שידע, שאז "ואשם" באשם תלוי, ובין אחר כך אם הודע - שאז יביא חטאת. וכן דריש (ויקרא חובה פרשה ז סוף פר') על מה שכתוב בחטאת יחיד "ואשם" שמביא אשם תלוי, כי גם שם כתוב "ואשם או הודע אליו חטאתו"; מה שאין כן גבי צבור דכתיב "ואשמו ונודעה החטאת" ולא כתיב "או נודעה" - שפיר הוציא הרמב"ם שאין חייבים באשם תלוי, ויצא לו זה מן הדרוש דפה שרק אם כתוב "ואשם או הודע" מרמז במלת "או" שגם קודם לכן היה חייב בקרבן. ובזה תבין מ"ש בכריתות (דף כו:) אשם תלוי נימא דכי מתידע ליה בתר דמביא אשם תלוי לא יביא חטאת. אמר רבא "או הודע אליו" – מכל מקום - רצונו לומר ממה שכתוב "ואשם או הודע" מבואר שתחלה 'ואשם' - מביא אשם תלוי, וגם אחר שהביא אשם תלוי כשהודע – מביא חטאת. [ופלפל על זה דלמה לי קרא, הא יש קל וחומר (כמ"ש במשנה ז' וח') דמה היחיד שכשידע אינו צריך להביא חטאת זכר, בכל זה בלא הודע מביא אשם תלוי איל זכר; כל שכן נשיא שגם בשידע מביא שעיר זכר, כל שכן שיביא זכר בלא ידע. ומשיב שיש לומר משיח יוכיח שאף שמביא פר זכר בידע, אין מביא אשם תלוי, וכמו שלמד בהוריות (דף ז). עוד אומר (במשנה ט' י') דיש דין אחר דיחיד ונשיא שניהם שוים במה שמשונים מן הצבור – שאין מביאים פר בצבור – וכן ראוי שיהיו שוים בשינוי הזה שיביאו אשם תלוי. ומשיב שיש לומר בהפך שמשיח ונשיא שניהם שוים במה שמשונים מן היחיד שאינם בכלל "ואם נפש אחת תחטא" להביא כשבה או שעירה, והוא הדין שראוי(?) שישתוו בזה שלא יביא הנשיא אשם תלוי כמו המשיח. ואומר (במשנה יא') שבצד אחד יש לדמות נשיא ליחיד שדומה לו שמביאין על שגגת מעשה, לא כמשיח שמביא על שגגת הוראה; ובצד אחד דומה למשיח ששניהם מביאים חטאת זכר. ולא נדע אל מי לדמותו, לכן צריך קרא.]