ועשה אחת מכל מצות: מלת "אחת" הוא למותר. שכשאמר "ועשה מכל מצות" יהיה פירושו אחד מכל מצות כמו "מכל כלי עץ או בגד" (ויקרא י״א:ל״ב), "כל אשר יעשה מכל התועבות" (שם יח); ונדרש תמיד כמו שהבאנו באילת השחר (סימן סה). והנה מה שכתב בחטאת משיח (ויקרא ד, ב) "מאחת מהנה" ובחטאת העדה (ויקרא ד, יג) "אחת מכל מצות" צריך לדרוש שהתבאר (בסימן קצז) שצריך שיכתב שם קטן משם גדול. אמנם מה ששנה זה בחטאת נשיא ושלש בחטאת יחיד הוא למותר. ואמרו חז"ל משום דממה שכתב בחטאת העדה "ועשו אחת" שידעינן מלשון "אחת" שחייב על כל מצוה בפני עצמה, לא נדע רק במצות חלוקות כגון חלב ודם. לכן כתוב עוד שתי פעמים "אחת ממצות" שנדע שג' דברים מחלקים לחטאת: (א) חילוק המצות - חלב ודם, סקילה ושריפה; (ב) אם היה בשתי העלמות (אם משם אחד כגון חלב הכליות שאכלו בתמחוי אחת); (ג) משני שמות (מפרש בכריתות (דף יד.) שאכלן בשתי תמחוין אליבא דר"י בכריתות (דף יד) דתמחוין מחלקין). ומה שכתב במשנה ה' "סקילה וסקילה משני שמות" רצונו לומר אף שהוא גוף אחד כגון הבא על האם שחייב משום אם ואשת אב כדתנן בסנהדרין (דף נג.). ומ"ש סקילה ושריפה משכחת בשם אחד ובגוף אחד כגון בת כהן מאורסה שזנתה שני פעמים בהעלם אחד; דעל ביאה ראשונה בסקילה ועל השניה בשריפה למאן דאמר נשואה יצאה לשריפה ולא ארוסה כמ"ש בסנהדרין (דף נא:).