ולקח הכהן המשיח: כבר בארתי למעלה (סימן רא) שיש הבדל בין מה שכתוב "אם הכהן המשיח יחטא" (שפירושו דוקא כהן הנמשח בשמן המשחה) ובין מה שכתוב פה ובפר העלם דבר "ולקח הכהן המשיח" שבהכרח פירוש "משיח" לשון גדולה, לא לשון משיחה, דאי לאו כן שם "הכהן" מיותר והיה לו לומר "ולקח המשיח", עיי"ש. וזהו שאמר מרובה בגדים מנין? תלמוד לומר "הכהן". ובילקוט גרס כהן הדיוט מנין? תלמוד לומר "הכהן". ונראה שיש לגרוס שני הגירסאות - מרובה בגדים מנין? ת"ל הכהן; כהן הדיוט מנין? ת"ל הכהן והכי פירושו. כי הנה מה שכתוב בפר העלם דבר "ולקח הכהן המשיח" שפירוש "הכהן" המרובה בבגדים - ניחא, כי משכחת לה בעת שנגנז שמן המשחה ולא היה כהן משיח רק מרובה בבגדים. אבל מה שכתוב פה "ולקח הכהן המשיח" יקשה, איך משכחת שיהיה כהן מרובה בגדים, הא מיירי בעת שיש כהן משיח בשמן כמו שכתוב "אם הכהן המשיח יחטא" שהוא דוקא הנמשח בשמן ואז היו כל הכהנים משוחים [ואף שהתוס' בנזיר כתבו דמשכחת שניהם כאחד, אי אפשר שתדבר התורה בציור רחוק כזה]. ואם כן, בודאי מה שכתוב פה "ולקח הכהן המשיח" (ר"ל הגדול) הוא לא דוקא כי גם ההדיוט כשר שעיקר בא ללמד שאין צריך הנמשח דוקא. כי מה שכתוב פה "משיח" אינו הנמשח בשמן דאז תואר "הכהן" מיותר, דדי בשם "משיח" לבד כמו שבארתי היטב (בסימן הנ"ל). וזהו שאמר כהן הדיוט מנין? ת"ל "הכהן" - ר"ל שממה שכתוב "הכהן המשיח" בפר העלם דבר ששֵם "כהן" מיותר (ומלמד ש"משיח" אינו הנמשח רק פירוש "משיח" גדול) מלמד שכשר במרובה בגדים ועל זה אמר מרובה בגדים מנין? ת"ל "הכהן". וממה שכתוב פה "הכהן המשיח" (שמשֵם "הכהן" מוכח ששם "משיח" לאו דוקא) מלמד שכשר גם הכהן הדיוט כי בזמן שיש כהנים משוחים לא הי' מרובה בבגדים. ועל זה שאל אם סופינו לרבות כהן אחר מה תלמוד לומר "ולקח הכהן המשיח"? - ר"ל אחר שממה שכתוב פה "הכהן המשיח" מוכרח שגם כהן הדיוט כשר, למה אמר "המשיח" ולמה לא אמר "הכהן" סתם? ומשיב שבא להורות שמצוה במשיח. ועל צד זה אמר "ולקח הכהן המשיח" שהוא עצמו יקבל דמו לכתחלה, ובצד זה דייקינן שֵם "משיח" שהוא הנמשח. ובדיעבד כשר בכהן הדיוט ובצד זה דייקינן שֵם "הכהן". וגם לגירסת הספרא שבידינו יש לפרשו כן. שמה שכתב "מרובה בגדים מנין? ת"ל הכהן" - עיקר ההוכחה מן "ולקח הכהן המשיח" דגבי פר העלם, כי בפר כהן משיח לא היה נמצא כהן מרובה בבגדים. ועל זה אמר אם סופנו לרבות כהן אחר - ר"ל אחר שממה שכתוב פה "ולקח הכהן המשיח" בהכרח נרבה גם כהן הדיוט (כי בזמן שיש כהן משיח בשמן לא היה נמצא מרובה בבגדים), אם כן מה תלמוד לומר "ולקח הכהן המשיח וכולי. ועיין בתוס' (יומא (דף נז.) ד"ה אני, מגילה (דף ט.) ד"ה אין) ובמשנה למלך (פ"ד מה' מעה"ק הט"ו) מה שפלפל בדבריהם. וכפי מה שכתבנו תראה שעיקר הלימוד דמצוה במשיח ובדיעבד כשר גם בהדיוט נמצא בפר כהן משיח, ובכל זאת, כבר למדינן שהוא הדין בפר העלם הדין כן כמו שמוכח בקידושין (דף לו.) דדרשת הספרא נשען של שני הכתובים. ואין כאן מקום להאריך בזה.