Malbim on Leviticus, Vayikra 195

[הערה: איך מרבה מן "מכל מצות" מצות עשה שבנדה? והלא דריש אחר כך "מכל מצות" לכמה דרשות אחרות.]
מכל מצות ה' אשר לא תעשינה: מה שכתוב "אשר לא תעשינה" בא לבאר באיזה מצות מדבר. כי בין עשין בין לא תעשין קרוים "מצות השם" ולכן פירש – רק אם עבר על לא תעשה. וזהו שאמר שומע אני עשה ולא תעשה; תלמוד לומר "אשר לא תעשינה". אמנם זה נכפל בפרשה זאת ארבעה פעמים: פה, ובצבור, ובנשיא, וביחיד. והיה די לכתבו פה לבד שהוא התנאי הכולל לכל הפרשה, כנ"ל. ואמרו רבותינו שאם יכתב רק פעם אחת "אשר תעשינה" ואחר כך יכתב סתם "מכל מצות השם", נאמר שמה שהתנה פה "אשר לא תעשינה" שממעט מצות עשה – היינו מצות עשה הקלה, ומה שאמר אחר כך סתם "מכל מצות השם" שכולל גם העשין הוא במצות עשה החמורה (כמו מצות עשה של "ונתצתם את מזבחותם" שהוא בעכו"ם). ואם יאמר שני פעמים "אשר לא תעשינה" נמעט גם מצות עשה החמורה, ועדיין נאמר שמה שכתוב שני פעמים "מכל מצות" (אף מצות עשה) היינו שיש בה כרת. ואם יכתב ג' פעמים "אשר לא תעשינה" שנמעט גם מצות עשה שיש בה כרת, נאמר שמה שכתוב פעם אחת סתם "מכל מצות" מרבה מצות עשה של מילה שהוא בכרת והוא תדיר. (ועיין פירוש תדיר זה בזבחים (דף צא.)). לכן הוכרח לכתוב ד' פעמים "אשר לא תעשינה". ובכל זאת אל תטעה להוציא גם מצות עשה שבנדה (כדתנן בהוריות (דף ח:) איזהו מצות עשה שבנדה? פרוש מן הנדה [שאם היה משמש עם הטהורה ואמרה לו "נטמאתי" – לא יפרוש באבר חי], ומפרש בירושלמי מצות עשה "והזרתם את ישראל מטומאתם", ובשבועות (דף יח:) "ותהי נדתה עליו") כי כבר ריבה ממה שכתוב "כל מצות השם" אף מצות עשה שבנדה מפני שיש בה לא תעשה (כמ"ש בשבועות (שם) לא תעשה מנן לן? אר"פ לא תקרב לא תפרוש), רצה לומר כי יתבאר בסימן שאחרי זה שממה שכתוב כמה פעמים "מכל מצות השם" מרבינין עד(?) לא תעשה הקלה שהוא מלא תעשה שבנדה, עיי"ש.