Malbim on Leviticus, Vayikra 193

[הערה: למה צריך למעט מצות המלך ובית דין והם אין זדונם כרת? ולמה נכפל זאת ד' פעמים? (ויקרא פרק ד – ד, יג, כב, כז)]
מכל מצות ה': היה די לומר "מכל מצות אשר לא תעשינה" (שברוב פעמים לא יבא עם מלת "אשר" הודעה אחרת) כמו "ושמרת את המצוה..אשר אנכי מצוך" (דברים ז׳:י״א), "ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאל" (שם יז). ומשיב שבכלל "מצוה" סתם יהיה גם מצות המלך ומצות בית דין שנצטוינו לשמוע בקולם כמו שכתוב "שום תשים עליך מלך" שיהא מוראו עליך וכתיב "לא תסור מן הדבר אשר יורוך" וכמו שאמרו בנדרים (דף כה.) ולשבע יתהון דקיימיתו מצות? משמע מצות המלך. (והגם שלמד להלן שצריך שיהיה מצוה שזדונו כרת היינו טועים שזה רק במצות התורה שכן כתיב (במדבר טו, כב) "וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר ה' אל משה וכולי" ועל זה מוסב תנאי דהוקשה כל התורה לעכו"ם, אבל במצות אחרות של מלך ובית דין אין צריך תנאי זה). לכן אמר "כל מצות השם". והנה זה כפול ארבעה פעמים בפרשה (ויקרא, ד). ובכל אחד דרוש זה בספרא [כאן, (ויקרא חובה פרשה ד מ"יב), (ויקרא חובה פרשה ה מ"ה), (ויקרא חובה פרשה ז מ"י)] ורצה לומר כי במה שכתוב גבי חטאת הצבור "מצות השם" בודאי אין בכללו מצות בית דין כי שם הבית דין הם השוגים, ולא יתחייבו בית דין זה אם תקנו תקנה אחרת נגד בית דין אחר. ובמה שכתוב גבי נשיא "מצות השם" אין בכללו מצות המלך – כי הוא המלך. ומהם נלמד לשני פעמים דכתיב עוד "מצות השם" שאחד ממעט מלך ואחד ממעט מצות בית דין.