[איך דריש חמש מיעוטים ממה שכתוב "את החלב המכסה את הקרב"? ואם נפרש שדריש כן ממה שכתוב זה חמשה פעמים – יקשה, הלא לקמן (ויקרא נדבה פרק יח משנה ד) דריש מה שכתוב גבי שלמי כבש "את החלב המכסה את הקרב" לדרשה אחריתא. ועוד יפלא מה שכתב יכול לא יהיה בכלל אזהרה אבל יהיה בכלל הקרב – הא מה שממעט שאינו בכלל אזהרה הוא ממה שלמד שאינו קרב למזבח ואם כן איך נטעה שיהיה בעמוד והקרב? וכן קשה על מה שמובא בפסקא שאחרי זה יכול לא יהיו בכלל אזהרה אבל יהיה בכלל הקרב? – ואיך דורש רק שלשה דרשות והלא גם חלב ושתי הכליות כתובים חמשה פעמים, והיה לו לדרוש גם כן חמש דרשות?!]
את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב: אחר שאמר "את כל החלב אשר על הקרב" הלא נכלל בזה גם "החלב המכסה את הקרב", שהוא החלב שקורין טילא, שהוא גם כן "על הקרב"; ולמה כפל דבריו? אך שהייתי טועה שגם חלב הדפנות בכלל האיסור (שהוא גם כן תותב קרום ונקלף כמ"ש התוס' והרא"ש בפרק גיד הנשה (דף לג) והסמ"ג (לאוין קלח) והגהות מיימוניות (פ"ו מהל' מאכלות אסורות) בשם סה"מ (דלא כרא"ם סימן קמד)) כי מלת "על" אינו דוקא בסמוך כמו שבארנו במקום אחר. לכן אמר שאך המכסה את הקרב – לא אשר עליו ולמעלה ממנו על הדפנות. ויתור הזה נמצא חמש פעמים: (א) בשלמי בקר (ויקרא ג, ג) (ב) בשלמי כבש (ויקרא ג, ט) (ג) בשלמי עז (ויקרא ג, יד) (ד) בפר כהן משיח (ויקרא ד, ח , עיי"ש) (ה) בפרשת צו גבי אשם (ויקרא ז, ג , עיי"ש) (שהגם שבאשם לא כתב "את כל החלב אשר על הקרב" - יקשה, שהיה לו לומר "את כל החלב אשר על הקרב" ולא יכתב "המכסה את הקרב") ודרשוהו לחמשה מיעוטים - כי בחלב חולין יש אזהרה ממה שכתוב "כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו", ויש עונש כרת "כי כל אוכל חלב ונכרתה"; ובחלב קדשים יש לאו מיוחד "חוקת עולם...כל חלב וכל דם לא תאכלו" (ודעת ר' יהודה סתמא דספרא דהאוכל חלב מן המוקדשין לוקה ג' לאוין – חלב, ומעילה, וחלב קדשים כמו שמובא בתוספתא (פרק גיד הנשה) ובכריתות (דף ד). ויש עונש מעילה דיליף מן "חלב לה' " (כמ"ש בספרא פרק כ משנה ד). ולמאן דאמר הזיד במעילה במיתה יש גם עונש מיתה (ועל זה הביא בספרא אלו הארבעה פסוקים, והבן). ובאו החמשה מיעוטים: (א) למעט חלב הדפנות מאזהרה בחולין (ב) למעט מעונש בחולין (ג) למעטו מאזהרה בקדשים (ד) למעטו מעונש בקדשים (ה) למעטו שאין קרב למזבח. [וצריך לומר דמה שכתוב גבי שלמי כבש "את החלב המכסה את הקרב" בא למעט שלא יקרב כמ"ש (ויקרא נדבה פרק יט משנה ד) דהוה טעינין עדיין שיתרבה להקרבה בחלב הדפנות כמו שנתרבה באליה והואיל שנתרבה באליה יתרבה בחלב הדפנות, עיין מה שבארנו שם.]