1
לא תעשה חמץ: עשיה כוללת כל המעשים שבה ואפיה בכלל. ובפר' צו אמר "לא תאפה חמץ". והרי זה דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא שחייב על האפיה בפני עצמה אלא ללמד על הכלל כולו יצא שכן חייב על כל מעשה בפני עצמו. אם התרו בו "אל תעשינה חמץ" ולש וערך ואפה – חייב על כל אחת ואחת. ומה שכתב וכל מעשה ומעשה לאתויי קיטוף, כן פירשו במנחות (דף נז:). ועיין בתוס' (ד"ה אף) ועיין ברמב"ם (פ"יב מהל' מעה"ק ה"טו) שמשמע שפירש שלא כתוס', ואין כאן מקום להאריך.