[הערה: למפרשים שְמִן "והבאת" הייתי מרבה מנחת נדבה מן השעורים יקשה איך נרבה זה מן "והבאת"? ועוד, אם מן ריבוי המקרא למה אמר "ודין הוא!", ולמה לי קל וחומר עם ריבוי?]
והבאתה את המנחה אשר יעשה מאלה: מה שכתב "אשר יעשה מאלה" פרש"י מאחד מן המינים הללו. אמנם יפלא לענין מה אמר זה? שאם רצונו לומר רק מאחד מחמשת מיני מנחות הלא כבר רבה ממה שכתב "את המנחה" שגם מנחת חוטא טעונה הגשה! ואם רצונו לומר רק הנעשית מסולת וכמו שתרגם יונתן וּתְהַנְעֵל יַת מִנְחָתָא דְתִתְעֲבֵד מִן סְמִידָא וּמִשְׁחָא הָאִלֵין – יפלא גם כן, הלא לא נמצא מנחה הבאה מן השעורים רק מנחת העומר ומנחת סוטה וכבר ריבה שניהם להגשה. ופי' ר' יהודה שר"ל שלא יביא מנחה רק מאלה, סולת של חטין; דהוה טעינין מדין קל וחומר דיוכל להביא מן השעורין נדבה. (ומ"ש "או אינו אלא "והבאת" אלא שיהיה היחיד מתנדב" פירושו שמן הסברה הייתי אומר כן, וכמוהו רבות בספרא). ובאר עוד בל תטעה לפרש שמה שאמר "אשר יעשה מאלה" פירושו שאם נדר מנחה סתם מחויב להביא מנחה שיעשה מאלה, חמשת מיני מנחות שחשב בפרשה, ושעל זה אמר "והבאת את המנחה" שמחויב להביא המנחה שנדר מאלה המינים כולם – שזה אינו; שאם היה כונתו לזה היה צריך לומר "אשר יעשה באלה", בב', לא מאלה במ"ם, שהמ"ם מורה הקצתית תמיד. וזהו שאמר או אינו אומר "אלה" אלא האומר...ת"ל "מאלה"; שאם אומר "מאחת מאלה" הוא רק מין אחד, ואם כתוב "מאלה" לבד כולל בין אחת מהם בין כולם. וזהו שאמר יש מביא אחת מהן ויש מביא חמשתן דהיינו באמר "הרי עלי מנחה" סתם, מביא אחד מחמשת מנחות. ולר' יהודה היא מנחת סולת כמ"ש במנחות (דף קד:). ודעת ר' שמעון שמה שכתוב "אשר יעשה מאלה" פירושו מן המינים האלה שהם חמשת מנחות המוזכרים פה, אחר שבמה שכתב "והבאת את המנחה" מרבה גם מנחות שלא נזכרו פה (וכמו שבארנו במשנה א' דאתי לכולי עלמא, ולא כתוס' מנחות (דף ס: ד"ה ר"ש) שלמד מן מלת "את") הנה יש פה ריבוי ומיעוט וממילא תפסינן הדרך הממוצע (כמו שהוא בכל מקום שיש ריבוי ומיעוט) שר"ל שיהיו דומה לחמשת מיני מנחות – שבמ"ש "המנחה" מרבה הדומה למנחות האלה דפה; ובמה שכתב "אשר יעשה מאלה" ממעט הבלתי דומה לאלה. והוא: שהדומה להם (שיש מהם לאישים) – צריכים הגשה, ושתי הלחם ולחם הפנים (שאין מהם לאשים) – ממעט שאינו צריך הגשה. וזה פירוש משנה ו'.