Malbim on Leviticus, Vayikra 118

[הערה: הנה במאמר זה תלו עליו כל שלטי הגבורים. הלא מ"ש "בשמן בשמן" נדרש כבר (בסימן קטו) לר' יהודה כדאית ליה ולר' שמעון כדאית ליה, וכבר הביא בקרבן אהרן מ"ש בו הרא"ם והג"א ודחה דבריהם. וגם מ"ש הוא בזה אין בו ממש כאשר יראה הרואה. ועוד הלא נמצא עוד "בשמן" כפול גבי תודה וגבי לחמי נזיר, ומדוע לא דריש שם מאומה ונבבו(?) כל הדרשות על ב' פעמים "בשמן" דפה לבד.]
בלולות בשמן. משוחים בשמן: כבר בארנו (בסימן קטו) למה כפל מלת "בשמן", לר' יהודה כדאית ליה ולר' שמעון כדאית ליה. אמנם זה נמצא עוד שני פעמים: (א) בתודה (ויקרא ז, יב) "חלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן וסולת מורבכת חלות בלולות בשמן"; (ב) גבי נזיר (במדבר ו, טו) "סולת חלות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן". וזהו שכתב בספרא מה תלמוד לומר "בשמן בשמן" שני פעמים?", רוצה לומר שעוד יש שני פעמים בתורה שאומר "בשמן..בשמן" כפול (כי מה שכתוב פה "בשמן..בשמן" כבר נדרש). והשיב שמה שכתוב בתודה "בשמן..בשמן" בא להכשיר בשמן השני ולהכשיר בשמן השלישי, כי שם נכתב ג' פעמים "בשמן" – אחד צריך לגופיה והשני בא להורות שגם השמן השני היוצא מבית הבד על ידי טעינה כשר, ו"שמן" השלישי בא להורות שאף שמן השלישי היוצא מבית הבד על ידי טחינה וטעינה כשר למנחות (כמ"ש במשנה דמנחות (דף פו) שלשה זיתים הם ובהן שלשה שמנים. הראשון מגרגרו בראש הזית..הראשון למנורה והשאר למנחות. וכמו דאיתא בספרא אמור (אמור פרשה יג) ונתבאר שם (בסימן רי)). ומה שכתב עוד גבי נזיר שני פעמים "בשמן" דריש ר' אליעזר בן יעקב שבא ללמד דמושח את הרקיקים כמין כ"י (ותמצא בספרא זוטא הובא בילקוט נשא שדריש זאת מן "בשמן..בשמן" שגבי נזיר). וזה נבנה על השורש שאין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט. וכבר בארנו (באילת השחר כלל רלז) ששורש זה מיוסד על הנודע בחכמת ההגיון ששם הבא לבאר שם או פעל הוא מגביל את השם או הפעל, ואם בא אחריו שם שלישי אז אם השם המגביל בא לרבות, בא השם השלישי להגביל ולמעט; כי אם יאמר "בלולות" נאמר שדי בבולל במעט שמן ולכן אמר "בלולות בשמן" שסתם שמן הנאמר במנחות הוא לוג, ומרבה שצריך לוג. וכשהוסיף שנית "בשמן" גבי רקיקין בא למעט שדי אם מושח במקצת מן השמן והשאר נאכל לכהנים. והנה למאן דאמר בברייתא דמנחות (דף עה.) דמושחן וחוזר ומושחן עד שיכלה כל השמן שבלוג, ופסק כן הרמב"ם (פ"יג מהל' מעה"ק) ידרוש "בשמן..בשמן" שגבי תודה כר' עקיבא בספרא צו (צו פרק יא מ"ד) ומנחות (דף פט). ו"בשמן..בשמן" שגבי איל נזיר ידרוש לשמן השני והשלישי.