מאפה תנור: פעל אפה ושם מאפה כולל כל מיני אפיה דהא מה שכתוב בפר' צו "לא תאפה חמץ" וביחזקאל (סימן מו) "אשר יאפו את המנחה" כולל גם הנאפה במחבת ובמרחשת. לכן הוסיף שם "תנור" לדייק רק אם נדר מאפה תנור, לא יתר מיני אפיות. והנה שם "תנור" במובנו המדויק הונח על כלי חרס העשוי בצורה ידוע שהאור מסיקו ואופין בו את הפת (כמ"ש רש"י רפ"ב דבבא בתרא ובשבת דף קפו, והרע"ב פרק ב דעדיות מ"ח ופרק ה דכלים מ"א). ובמובנו הרחב יכלול גם כל העשוי בדוגמתו להסיק בו את האור והוא הכופח כמ"ש בשבת (דף לח:) דזוטר הבליה מדתנור. ואמר בכלים (פרק ה מ"ב) דכופח העשוי לבישול שיעורו ככירה העשוי לאפיה שיעורו כתנור. וכשידבר בדרך השלוח נכלל בשם "תנור". אמנם מבואר אצלינו שהגם שלפעמים יבא השם בדרך השלוח, בכל זה כשבא השם לבאר שם אחר על כרחך בא בדוקא כמו פה ששם "מאפה" כולל הנאפה בתנור ובכופח, ואחר שבאר "מאפה תנור" לשלול יתר מיני אפיות כבר דבר בדרך הדיוק ולכן אמר בספרא "מאפה תנור" ולא מאפה כופח ולא מאפה רעבים וכולי כי שולל הכל. אמנם ר' יהודה למד ממה שנשנה זה בפר' צו "וכל מנחה אשר תאפה בתנור" (ויקרא ז, ט) שגם שם "תנור" מיותר דכבר הודיע פה שהנאפה יהיה בתנור. ומזה הוציא דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות. (והוא על פי המבואר אצלינו באילת השחר (כלל רלז) שכלל זה יש לו יסוד בחכמת ההגיון ששם הנשנה לבאר שם אחר אז שם השני מגביל את השם הראשון. ואם בא אחריו שם שלישי אז השם השלישי מגביל את השני. ואם שם השני בא למעט, בא השם השלישי להגביל את המיעוט שלא ימעט כל דבר וממילא בא לרבות. וכן בהפך, אם שם השני בא לרבות, בא השם השלישי להגביל את הריבוי שלא ירבה כל דבר.) ומטעם זה אמר ר' יהודה (ויקרא נדבה פרק ו מ"א) "הכהנים" – לרבות את הקרחנים כמו שכתבנו למעלה (סימן נב). וכן פה שם "תנור" בא לפרש שם "מאפה" ובא למעט שלא כל מאפה כשר, רק מאפה תנור לבד. וממילא שם השלישי שהוא שם "תנור" שבא בפר' צו בא להגביל שם "תנור" הראשון בל תאמר שבא בדרך הדיוק הגמור ורק תנור ולא כופח; שלזה הוסיף שכל אשר תאפה בתנור ורוצה לומר כל שהוא תנור אף בדרך השלוח, והוא הכופח שבהרחבה יקרא בשם "תנור" גם כן, כשר. (ורש"י שפירש במנחות (דף סג.) אין ריבוי אחר ריבוי צריך לומר אין מיעוט אחר מיעוט). ור' שמעון סבירא ליה שבא השם כפול להורות שצריך שתאפה בתנור ויקדשה על מנת שתאפה בתנור, כן פירשו במנחות (דף סג.).