לאהרן ולבניו קדש קדשים: הנה מה שכתב "קדש קדשים" מיותר שכבר אמר בפר' קרח (במדבר יח, ט) "זה יהיה לך מקדש הקדשים כל קרבנם לכל מנחתם.. קדש קדשים הוא" ופירשו בספרי (פסקא קיז) "לכל מנחתם" – זה מנחת חוטא ומנחת נדבה – הרי פירש ששירי מנחת חוטא ונדבה הם "קדש קדשים". וזה נכפל שלש פעמים: (א) במנחת סולת (ויקרא ב, ג) , (ב) במנחת מרחשת (ויקרא ב, י), (ג) בפר' צו "חלקם נתתי אותה מאשי קדש קדשים הוא" (ויקרא ו, י). (א) ופירשו חז"ל שמה שכתוב במנחת סולת "קדש קדשים הוא" בא לגופיה להתיר מנחת ישראל שיהיו הכהנים אוכלים את השירים; כי בפר' נסכים כתב "כל האזרח יעשה ככה להקריב אשה" ופירושו שהאזרח מוכרח לעשות ככה, להביא מנחת נסכים שקרבה על גבי האש, וקמ"ל שלא ירבה ולא ימעט משיעור המפורש שם בנסכים. כן דריש בספרי שם: ר' יונתן אומר "יעשה ככה" – שלא ירבה ולא ימעט (כך גרסתו בקרבן אהרן אם רצה להרבות לא ירבה). ויש לטעות שהפירוש הוא שכל האזרח יוכל לעשות ככה להביא מנחת נדבה שכולה יהיה כליל כמנחת נסכים שכולה כליל, שעל זה אמר "להקריב אשה" רוצה לומר שתהיה מנחת נדבה קריבה גם כן על גבי האשים, כי כן מורה יותר פשט הכתוב שמלמד שהאזרח יוכל לעשות ככה להקריב בנדבה, ונלמד משם דמנחת נדבה כולה כליל. וכאשר יקשה לנו דהלא פה אמר "והנותרת מן המנחה יאכלו אהרן ובניו" שמבואר ששיריה נאכלים, נאמר שפה מדבר במנחת נשים וגרים ועבדים שאינם בכלל אזרח (ועיין מה שכתבנו בפר' אחרי סימן עד) ושירי מנחתם נאכלת, אבל האזרח – שירי מנחתו נשרפת. לכן באר שהנותרת לאהרן ולבניו מצד שהוא "קדש קדשים" – שבזה מורה שמה שכתוב בפר' קרח "וזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש..לכל מנחתם" אין הבדל בין מנחת אזרח ובין מנחת נשים וגרים שכולם נאכלים יען שהם קדש קדשים כמו שכתוב שם "קדש קדשים היא". וזה פירוש משנה ב'. (ב) היה מקום לטעות שעל כל פנים מלוקת חטאת העוף אינה נאכלת דהא הוא נבלה (דאף שאמר בספרי פר' קרח "לכל חטאתם" – זו חטאת יחיד וחטאת צבור וחטאת העוף וחטאת בהמה – זה אחר שידעינן מפה שנאכל, ואם כן הייתי אומר שבא רק על חטאת בהמה. ועיין בזבחים (דף מד:) ומנחות (דף עג.) וצע"ק). לכן אמר שנית במנחת מרחשת "לאהרן ולבניו קדש קדשים" להורות שמצד שהוא קדש קדשים מצד זה שייך לאהרן ובניו ובא לכלול שכל דבר שהיא קדש קדשים יאכלו אהרן ובניו. וזה פירוש משנה ג'. (ג) היה מקום לטעות שעל כל פנים לא יאכלו מלוקות של חטאת העוף שהביא הכהן (ובאר מקום הטעות מפני שגם שירי מנחת כהן אסורה באכילה אף שסולת רשות מותר, כל שכן שירי מליקת כהן שמליקת רשות אסור. ואין לדחות שהרי מליקת מצוה מותר בחטאת ישראל אף שברשות אסורה - שיש לומר שזה מפני שגם שירי מנחת ישראל נאכלים, אבל בכהן ששירי מנחת סולת של כהן אין נאכלים, כל שכן שירי מליקת חטאת). לכן אמר פעם ג' "חלקם נתתי אותה מאשי קדש קדשים הוא" להרבות שכל השירים הנותרים אחר מתנת האישים נאכלים כמו שירי מנחה (וזה פירוש משנ' ד' וה'). ובאר שרק "מאשי ה' ", רק אחר מתנת האישים. ובספרא צו (??) למד ממה שכתוב "חלקם נתתי אותה מאשי קדש קדשים" לרבות כל הקדשים שאינם רשאים ליטול אלא מותר האישים. והוא אחד עם דרשה דפה דאחר שממה שכתוב "קדש קדשים" בא לרבות שיאכלו שירים אחרים עד שריבה שיאכלו אף מליקת חטאת העוף של כהן וכן גם תנאי מאישי מוסב לכל הקדשים שלא יזכו בו עד לאחר האישים.