1
מרבכת: ונזכר עוד אצל תודה – "סולת מרבכת" לקמן (ויקרא ז, יב) – ובדברי הימים א' (דה"א כג, כט) "ולמחבת ולמרבכת". ופירשוהו חז"ל שהיא החליטה ברותחין. ובמלואים למד במנחות (דף עח.) שהיה מורבכת [ושם פרש"י חולט בשמן, וכן משמע ממה שרצה ללמדו ממה שכתוב "וחלות לחם שמן אחת" שמן מה נינהי לא רבוכה. וכ"כ הרשב"ם רכה בשמן], כי מלואים דומה לחנוכת כהן שהיא רבוכה.