1
כחטאת וכאשם: אי אפשר לפרש כפשוטו – דמה נלמד מחטאת ואשם למנחה? ואם שדומה להם במה שגם הם בשרם נאכל לפנים מן הקלעים לזכרי כהונה – הלא זה מבואר במנחה עצמה. ודיני חטאת ואשם כתובים אחרים. ואין דרך הכתוב להקיש את הקודם אל המאוחר, רק להפך. ופירשוהו [במשנה ג] שהוקש לחטאת שיהיה מן החולין וביום ובידו הימנית (ועי' מ"ש מזה למעלה ויקרא סימן שלז). והוקש לאשם דכשר שלא לשמה. ור' שמעון (מובא בזבחים דף יא ומנחות דף ב) סובר דמנחת חוטא הוקש לחטאת דפסול שלא לשמו ומנחת נדבה לאשם דכשר שלא לשמו. ובגמרא זבחים שם מבואר דעיקר קרא מבעיא ליה לר' שמעון למלתא אחריתי. עיי"ש. ואין להאריך.