לפני השם אל פני המזבח: הנה בארתי בתורה אור דבכל מקום דכתיב "לפני יהו-ה" מבארים לפי הסברה; המקום היותר קרוב לפני ה' מאשר היה בתחלה. ואחר שכבר כתב בפר' מנחות "והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח", ולא היה צריך לשְנות הדבר פה רק לקבוע המקום (כמ"ש במנחות (דף יט:)) - ממילא הייתי מפרש שהוא במערב. כי אם פירושו במזרח המזבח לא היה צריך לשנותו פה, שזה נדע ממה שכתב "והגישה אל המזבח" שהוא לכל הפחות במזרח. ועל כרחך ש"לפני השם" דפה הוא יותר פנימי ממזרח והוא צד מערב. וממה שכתב "אל פני המזבח" משמע שיגישנה בדרום שבו הכבש כמו שבארתי זאת בויקרא (סימן סה) באורך. ועל כן אמר בספרא (מובא בזבחים (דף סג:) ומנחות (דף יט:) וסוטה (דף יד:)) שיגישנה בקרן דרומית מערבית. כי לרבנן המזבח ממוצע באמצע העזרה (כדעת ר' יהודה סתמא דספרא שאמר כן בספרא ויקרא מכלתא דנדבה פ"ז מ"א), ובזה מקיים שניהם. [ובגמרא גריס "מגישה בקרן מערבית דרומית כנגד חודה של קרן ודיו" וכן צריך לגרוס פה. ומפרש בסוטה שמה שכתוב "ודיו" רצונו לומר שאין צריך לקרב הסולת עצמו אל המזבח רק די בהגשת הכלי שבו הסולת] ודעת ר"א כר' יוסי הגלילי דכולה מזבח בצפון קאי ולדידיה גם סוף קרן דרומית הוא מגביל "לפני השם" כי הוא הקרוב יותר לצד מערב.[א]דע שלפני ה' הנאמר בתורה אין מקומו שוה בכ"מ כי מצאנוה שמציין המקום היותר מקודש שהוא קה"ק. כמ"ש בספרא שמיני (פ"א מל"ד ובסנהדרין נב) ותצא אש מלפני ה' מבית קה"ק. ובפ' אחרי (פ"ג מ"י וביומא נג) ונתן את הקטורת על האש לפני ה' שלא יתקן מבחוץ ויכניס. ומצאנוהו על כלל ירושלים ואכלתם שם לפני ה' אלהיכם. כי אם לפני ה' אלהיך תאכלנו (דברים י״ב:י״ח) ומעשר ובכור ונר' נ נאכלים בכל העיר. וכן במעשר שני (שם יד כג) ואכלת שם לפני ה' אלהיך. למד בספרי (פסקא קו) ובתמורה (דף כא) דאינו נאכל אלא לפנים מן החומה. וברוב פעמים יכוין על ההיכל וגם בזה אינו תמיד במקום אחד. כי לפעמים ירצה כלל ההיכל בכ"מ שהוא. כמו במ"ש בבגדי כהונה ונשא אהרן את שמותם לפני ה'. (שמות כ״ח:י״ב וכן שם פסוק למד לה לח) ר"ל בהיכל. שאף לדעת הראב"ד (פ"ח מה' כלי המקדש ופ"ח מה' כלאים) שמותר ללבוש ב"כ אף שלא בשעת עבודה. מ"מ מבואר בתוספתא סוף כלאים וביומא (דף מח) דב"כ ובגדי כ"ג היוצא בהן למדינה אסור. ולפעמים יכוין על צד מזרח המזבח. כמו בתנופה שנז' תמיד לפני ה' ובאר בספרא (צו פט"ז מ"ג ומצורע פרשה ג מ"ז) ומנחות (דף סא) ובספרי נשא (פסקא) שהוא במזרח. ולפעמים יכוין על צד צפון המזבח כמו בעולה ובחמשת מיני החטאת שנז' ושחט לפני ה' והוא בצפון. ולפעמים יכוין על צד מערב המזבח. כמ"ש בספרא פה לפני ה' יכול במערב. וכן במ"ש במנורה יערך לפני ה' פי' במנחות (דף צח) ובכ"מ שהוא במערב. וכן במ"ש ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח לפני ה' פי' בספרא אחרי (פ"ג מ"ה וביומא דף מה) שהוא מצד מערב. ולפעמים יכוין על שער המזרחי של עזרה שהוא שער נקנור שלא נתקדש בקדושת עזרה כמ"ש בסוטה (דף יד) ששם היו משקין את הסוטות ומטהרין את המצורעים דכתיב בהו לפני ה' וכן במ"ש בשני השעירים והעמיד אותם לפני ה' פי' בספרא שם בשער נקנור:
ולהבנת הדבר הזה תדע כי בקדושה מדרגות מדרגות יש כמ"ש (בפ"ק דכלים) עשר קדושות וכו' ירושלים מקודש ממנו הר הבית מקודש ממנו וכו' ק"ק מקודש מכולם. ויציירו הכתובים שה' שוכן בקדש בין שני בדי הארון ומשם תתנוצץ ההארה דרך מסכים ולבושים וחלונות מדרגה אחר מדרגה וכל הקרוב יותר הוא יותר לפני ה' בערך הרחוק ממנו מבית קה"ק. ובכ"ז כבר יצדק לפני ה' על ירושלים כולה בערך כלל א"י ויצדק יותר על עזרת ישראל בערך ירושלים ועל עזרת כהנים בערך מה שאחריו וכן כולם. ומן הסברה נדרש בכ"מ לפי ענינו. וכן תמצא שעמ"ש (דברים י״ב:ז׳) ואכלתם שם לפני ה' אלהיכם אומר בספרי (פסקא סד) במחיצה. ר"ל כי שם חשב חטאת ואשמות שנאכלים בעזרה עם נו"נ שנאכלים בכל העיר. וע"כ פי' לפני ה' כ"א במחיצתו (ומיושב קו' התוס' זבחים דף נו ע"ב) ולכן בכ"מ שלולא דברי הכתוב היינו טועים שהוא בחוץ מפרשינן לפני ה' בכל העזרה כמו בסמיכה שאמר תמיד לפני ה' והוא בכ"מ בעזרה וכן בב"כ שבא להוציא שלא יהיה חוץ למקדש. וכן במצורע ידעינן שהוא בשער נקנור דאסור לכנס בטומאה. וכן בסוטה א"א שיפרע ראשה במקדש. ולכן במ"ש בזב ובא לפני ה' פתח א"מ אומר בספרא שם מלמד שטובל מבעוד יום ולא אמר שיעמד בשער נקנור אחר שאפשר להטהר. אמנם בשחיטת עולה וחטאת מפרשינן לפני ה' בצפון דאל"כ הוא מיותר דכבר נז' בכ"מ לפני ה' גבי סמיכה. ובזה תדע החילוק מדוע בהגשה דמנחה ובמנורה ובגחלי אש דיוה"כ מפרשים לפני ה' במערב ובתנופה פי' במזרח, שהעירו ע"ז התוס' במנחות (דף סא) ובזבחים (דף נה) וביומא. וההבדל מבואר. כי צד מזרח הקרוב למזבח הוא יותר לפני ה' מן צד שאצל הפתח. ולכן גבי תנופה מפרשים לפני ה' צד מזרח ר"ל סמוך למזבח לאפוקי אצל הפתח אחר שאין לנו הכרח לקרבה יותר לצד מערב. לא כן במנחה שכתוב אל פני המזבח וכן בגחלי אש כתוב מעל המזבח ומדוע הוצרך להוסיף לפני ה' ואם לאפוקי צד דרום הלא דרום הוא לפני ה' יותר ממזרח ובהכרח הוא צד מערב שהוא לפני ה' נגד צד דרום (והגם שבגמ' אומר הטעם דקרן מזרחית לא היה לו יסוד הוא להוסיף טעם על הציוי עצמה מדוע צוה שיהיה במערב לא במזרח כמו בתנופה) ובזה תבין מ"ש בספרי על והניף לפני ה' כ"מ שאומר לפני ה' הוא במזרח ר"ל בתנופה וכוותיה שידעינן שהוא בעזרה שבזה לפני ה' הוא מדרגה ראשונה אחר כלל ההיכל במזרח המזבח וכדומה מ"ש בירושלמי (פ"א דסוטה ה"ה) כ"מ שנא' לפני ה' הוא בשער נקנור הוא בסוטה ומצורע ודכוותיה וההבדל בין תנופה להגשה מבואר בכתוב מפורש במנחת סוטה והניף את המנחה לפני ה' והקריב אותה אל המזבח (במדבר ה׳:כ״ה) מבואר שההגשה לפנים מן התנופה ובמ"ש (ויקרא כד א) יערוך אותו אהרן ובניו לפני ה' פי' חז"ל על נר מערבי ועמש"ש (פסיק ב' על המנורה הטהורה יערך את הנרות לפני ה' פי' בספרא שם לא יתקן מבחוץ ויכניס מבואר שכ"א לפי ענינו. בהדלקה פי' נר מערבי הסמוך יותר לפני ה'. ובהערכה ממעט חוץ. ובמקום שי"ל הכרח מפרש קה"ק. כמו ונתן את הקטרת לפני ה' מבואר שהוא בקה"ק. וכן ותצא אש מלפני ה' והם היו בהיכל מקטירים קטורת וכיון שיצא מלפני ה' ממקום יותר פנימי ע"כ היה מקה"ק. ודעת לנבון נקל:
Loading...
Tzav 26
1
Loading...