1
כל חלב לא תאכלו: מבואר שמלת "כל" הבא במשפט-שולל הוא שולל כללי. וזה כתוב ב' פעמים. (א) פה, (ב) בפר' ויקרא (ויקרא ג, יז) "כל חלב וכל דם לא תאכלו". וכבר בארתי שהכללות תהיה על שני דרכים. או כללות המין (כמו "כל בהמה מפרסת פרסה", ר"ל כל המין), או כללות האיש (כמו "כולה מקשה אחת" (שמות כה לו)). ודריש אחד על כללות המין - ומרבה כוי, ואחד על כללות האיש - רוצה לומר אף כל שהוא חלב - ומרבה חצי שיעור. והגם שאינו בעונש. דהא כתיב "מכל הבהמה אשר יקריב ממנה אשה" - וכוי אינו נקרב. וכן חצי שיעור ישנו באזהרה. ועיין ביומא (דף עד.) דלריש לקיש הוא אסמכתא.