1
והנפש האוכלת ממנה עונה תשא: בכל מקום שאמר "הנפש" ממעט הצבור, ועל כן תפס לשון זה לרוב גבי כרת, שאין הצבור נכרתים. ויתבאר לקמן (סימן קלב). ובמה שכתב "האוכלת" ממעט המאכיל לחברו. וכן סתם אכילה בכל מקום הוא כזית (כנ"ל סימן לא). וכן הוכפל זה (צו פרשה י מ"י). ומ"ש "עונה תשא" למד גזירה שוה מנותר שפירש בו שהוא כרת. וכבר בארתי למעלה (סימן קכב) מדברי הגמרא ופלפולם, מדוע רמז זה בגזירה שוה ולא כתב בביאור, כדי שלא נטעה שממעט חוץ לזמנו מכרת. עיי"ש. ואין להאריך.