1
מבשר זבח השלמים: כבר בארנו באילת השחר (כלל צה) שכל מקום שאמר 'זבח שלמים' וכן 'זבח תודה' 'קרבן מנחה' וכדומה - יש בו דרוש. שלמה לו להזכיר שם הסוג 'זבח'? בארו רבותינו שבא ללמד שאין אזהרה זאת מצד שהם שלמים בפרט, רק מצד שהוא זבח בכלל. והוא הדין כל זבח – מחשבת חוץ-לזמנו מפגל בו. ובארו שאם נלמדנה מן הדין לא נדע רק שמפגל אם חשב לאכלו אחר שני ימים. שבין אם נלמד בפשוט משלמים שמחשבה לאכלם אחר שני ימים פוסלת בהם – נאמר דיו לבא מן הדין להיות כנידון - דוקא אחר שני ימים. ובין אם נלמד כמו ששלמים אחר זמן אכילתן מחשבה פוסלת – נאמר שזבחים הנאכלים ליום אחד אין מחשבה פוסלת אחר יום אחד שעדיין ראוי לאכילת קדשים קלים; רק אחר שני ימים. לזה צריך קרא. ועתה אין לפרש שהכתוב ריבה רק אחר שני ימים לבד דהא זה נודע מן הדין.