אחד מכל קרבן: מבואר שמכל מין יקח אחד ולא יקח ממין אחד על חברו. וממה שכתב "אחד מכל" מוציא אחד ולא שנים, אחד ולא פרוס – ממילא מבואר שמכל מין יהיה עשרה חלות. כי תרומה זו היתה אחד מעשרה (כמו שלמד בסימן שאחרי זה), ואם יהיה מין אחד עשרים חלות - יהיה תרומתו שנים, ואם יהיה חמש - יהיה תרומתו מחצית, והכתוב אומר "אחד". וכפי זה מסתברא שהשלשה מינים שבמצה יהיו שוים גם בכמות החלה כמו ששוים במנינם (כי רק בלחם חמץ גלתה התורה שיהיה חצי מהמצה). וזהו שאמר בספרא (מובא במנחות עז:) שיהיו כל הקרבנות שוים וכולי