1
וביום הראות: היל"ל "ובהראות" שהב' יחובר אל המקור להוראת התנאי כמו "בבואם אל אהל", "בהקריבכם מנחה חדשה". ואם רוצה לציין ג״כ את הזמן ישמש במלת "בעת" או במלת "ביום" וכבר בארנו (בפ׳ צו סימן מ') שכ״מ שיזכיר מלת "ביום" לפעמים יכוין שיהיה דוקא באותו יום ולא ביום שלאחריו ולפעמים בא למעט לילה וכמש׳׳ש באורך אמנם פה שאא״ל שיהיה דוקא באותו יום – דהא אינו טמא עד יראהו הכהן, ולא שבא למעט לילה – שכבר איתמעיט (למעלה ס׳ סמך) מדכתיב אצל נגעים "ביום השביעי", ובהכרח צריך לפרש שבא ללמדנו שיש ימים מיוחדים לראיית הנגע כי יש ימים שאין רואים בהם והם ימי המשתה וימי הרגל וכמ״ש פ״ג דנגעים מ״ב, ומו״ק ז׳, בכורות ל״ד) ועי׳ במו״ק שם בארך