וראהו הכהן וטמא: מ"ש "וראה הכהן... וראהו הכהן" היא כפל מבואר. פי' חז"ל שמ"ש תחלה וראה הכהן את הנגע וכו' היינו שיראה פרטיה וחלקיה – אם היא בעור הבשר, ואם שער הפך לבן, ואם מראיה עמוק. ומ"ש שנית "וראהו.. וטמא" היינו שקודם שיטמא אותו יש תנאי שיראה את הנגע בפעם א'. וכן במ"ש "עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ... וראית אותה" דריש בספרי ואי אתה רואה מקצתה, ואי אתה רואה חציה. עוד שם שהיה רואה הרחוק בקרוב שע"ז כפל הראיה. ובב"ר (פ"ט) "וירא אלקים את כל אשר עשה" מלך ב״ו וכו' אבל הקב״ה מביט בעליונים ובתחתונים ראי׳ אחת. וז״ש "וראהו" – כולו כאחד. ומ״ש היה לו על ראש חוטמו וכולי כן הוא גם בתוספתא נגעים ומ״ש "מכאן אמרו" הוא מועתק ממשנה (פ"ו דנגעים מ״ז) ומובא בקדושין (דף כה) ומ״ש "משום מחיה" עי׳ בתוי״ט שם ג׳ טעמים לזה. ומ״ש אף היבלות – כמו חרוץ או יבלת. ודלדולים – תלתלי בשר. ומסמורות – שהי׳ שם מורסות ונעשית כמסמר