יש הבדל בין שֵעָר ובין שַעֲרה. שם שֵעָר היא שם הקיבוץ ולא יבא על היחיד כלל כי זה ההבדל בין שמות המינים ובין שמות הקיבוץ, ששם המין יבא על היחיד ועל הרבים כמו "ויהי לי שור וחמור" שבא על הרבים כפרש"י שם, ובא גם על שור וחמור אחד. לא כן שם הקיבוץ שעקר הנחת השם על דבר המקובץ מאחדים רבים, ולא יבא על האחד כלל כמו – "ארץ חטה ושעורה", "והפשתה והשעורה נוכתה", "ודם ענב תשתה חמר". וכן שם שער בא רק על קיבוץ שערות – "כולו כאדרת שער", "איש בעל שער", "קדקד שער". ובסמיכות "גדל פרע שְעַר ראשו", "ושְעָרֵך צמח". אבל שם שערה מורה שערה אחת – "קולע אל השערה" (שופטים כף) ובסמיכות "תסמר שערת בשרי" (איוב ד׳:ט״ו) ר"ל כל שער בפני עצמו נעשית כמסמר. ושַערות היא ריבוי מן שערה כמו שכתב בעל מקנה אברם (בשער השמות במשקל פֵעָל) שבא ממנו שם הרבים. אבל מן שֵעָר [ציר"י קמ"ץ] לא נמצא שם ריבוי. ויש הבדל בין כשאמר "ואמרטה משער ראשי" (עזרא ט׳:ג׳) שפי' קצת מן השער ובין מ"ש "אם יפול משערתו ארצה" (מלכים א א׳:נ״ב) שר"ל אף מקצת מן שערה אחת לא יפול (ונמצא עוד שם "שַעַר" [פת"ח פת"ח] והיא שם הזכר מן שערה כמו נער נערה, ובא ב' פעמים בתנ"ך – "שער הרגלים" (ישעיהו ז׳:כ׳) "שערך כעדר העזים" (שה"ש) והיא על שער הבלתי מורגל כמו שער הרגלים ושער המליצי שנז' בשיר) ומה צדקו דברי חז"ל במ"ש מיעט שער ב' שערות כי אא"ל שערה אחת שאז היל"ל "ושערה בנגע". ולא שר"ל כל השערות שאז היל"ל "ושְעַר [שב"א פת"ח] הנגע" או "ושערו" אבל שֵעַר [ציר"י קמ"ץ] היא ריבוי סתמית שהיא לא פחות משנים. וכמ"ש (ויקרא ס' שכח) ובכ"מ. ואמר (בפסוק ד) ושערה לא הפך לבן לרבותא שאף שער א' לא הפך מ"מ יסגיר.