ואם לא תמצא ידה די שה: מ"ש אין אומרים לה ללוות התבאר בסדר ויקרא (סימן שכו). ומ"ש יש לה שה ואין לה צרכיו התבאר שם (סימן שכז) ומ"ש שתים היא מביאה ולא ג' התבאר שם (סימן שכח) שכל מקום שיאמר שם הרבים אין צריך לבאר שיהיו שנים, כי סתם רבים לא פחות משנים. וכל מקום שיאמר "שתי תורים" "שני כבשים", וכדומה בהכרח היה מקום לטעות כמש"ש באורך. ועל פי זה בארו פה שצריך לומר "שתי תורים" כי אם היה אומר "תורים" הייתי סבור שמביא ג' תורים כמו שמטמא מקדש שבעשירות מביא א' כשבה או שעירה לחטאת ובעוני מביא תחתיו שתי תורים, כן תביא פה שתי תורים תחת הכבש ותור לחטאת. והגם שיש ללמוד גם כן ממצורע שבעוני מביא א' תחת א' והוא דומה למצורע במה ששניהם מחוסרי כפרה והקרבן בא להטהר לאכול בקדשים, יש לומר שדומה יותר למטמא מקדש שאין עני שלו מביא בהמה, משא"כ מצורע שהעני מביא כבש אשם, לכן הוצרך לכתוב "שתי תורים" – שנים דוקא ולא ג'.