אשר תכבס וסר מהם הנגע: כבר בארתי (בסימן קסט) שבכל הפרשה מיחס הכיבוס אל הנגע, ושם למד ממ"ש "וכבסו את אשר בו הנגע" שיכבס הבגד סביב הנגע. אמנם ממ"ש פה "והבגד אשר תכבס" משמע שיכבס הבגד עצמו, וכיון שהבגד חוץ ממקום הנגע אין בו כתם משמע שיקיים בו מצות כיבוס להטבילו גם בפעם הראשון כמו שיתבאר (בסימן שאחרי זה) וז"ש יכול יקיים בו מצות כיבוס ת"ל וסר מהם הנגע, שכבר בארתי בסימן הנ"ל שמה שייחס פה הכיבוס אל כלל הבגד הוא מפני שסר ממנו הנגע שהיה כתם בכלל הבגד ובזה יצדק לאמר שכל הבגד נתכבס, הגם שלא כיבס רק סביב הכתם. ובכל המקומות שלא סר הנגע אמר הכבס את הנגע" כי הבגד לא נתכבס באמת – לא מצד ההוראה שבאו עליו מים דהא אינו מכבס כל הבגד ולא מצד ההוראה שסר ממנו הכתם דהא לא סר הנגע. ועל כן אמר בכל אלה פעל "הכבס" המורכב מן הפעל והתפעל עיי"ש, ואם כן במ"ש "וסר מהם הנגע" יצדק לשון כיבוס על הבגד אף שאין מכבסו רק את הנגע לבד. והנה מצאנו פעמים שבא פעל "סר" בלא שימוש המ"ם – "ויסר את אופן מרכבותיו", "והסיר את מוראתו", וכדומה אבל בזה יבואר לפעמים שסר מצד זה לצד זה כמו: "אסורה נא ואראה את המראה" (שמות ג׳:ג׳), "סורה שבה פה ויסר וישב" (רות ד׳:א׳) ולכן הוסיף "וסר מהם הנגע" ר"ל שסר לגמרי.