ואם תראה עוד בבגד: מלת עוד מורה שנראה במקום שנראה בתחלה (כמש באה"ש כלל תקסו). וכיון שקרע מקום הנגע לא נראה שם עוד, רק במקום אחר! ומזה הוכיחו חכמים דטולה שם מטלית ובכל זאת ממ"ש "בבגד" מרבה שהוא הדין אם נראה על הבגד כולו. וכן ממ"ש "ואם תראה עוד" משמע בשיעור גריס כמו שנראה תחלה וז"ש ואין עוד אלא מקומו. ואמר (במשנה ו) מנין לרבות כל הבגד ת"ל בבגד יכול כל שהוא ת"ל עוד. ור"נ סובר שיצדק מלת עוד מצד הבגד בכללו שכבר נראה שם. והדינים שבמשנה ה' נזכרו במתניתין (פרק יא דנגעים משנה ו) (דין א) אם חזר נגע לבגד מציל על המטלית והבגד טעון שריפה והמטלית טהור דתולין הקלקלה במקולקל (דין ב) חזר על המטלית שורף הבגד. ולדעת הרמב"ם שורף את הכל, ולדעת הר"ש המטלית אין צריך שריפה רק תשמש את עצמה בסימנים כמ"ש בתוספתא (דין ג) אם טלה מטלית מבגד מוסגר בבגד טהור וחזר נגע על הבגד, שורף המטלית דחשיב כאילו הוא מחובר עם בגד המוסגר. והר"ש והרע"ב גרסי מציל את המטלית ועי' בתוי"ט שם (דין ד) אם חזר על המטלית הבגד הראשון המוסגר ישרף והמטלית תשמש את הבגד הב' על סימניו ואח"כ ישרף. ועיין במשנה למלך שם האריך בפרטים אלה ואין זה מכוונת החיבור הנוכחי.