והנה כהה הנגע: סתם כהה האמור בנגעים היינו שהוחלש מראיתו למראה פחותה ממנו במדרגה, לא למראה פחותה בהחלט, דהא "כהה" (בניקוד צר"י קמ"ץ) אינו שם תואר לנגע דאם כן היה לו לומר "כהה" (צר"י סגו"ל) בסגול כמו "גאה (צר"י סגו"ל) ורם", שהרי נגע לשון זכר הוא, רק הוא פעל עבר מבנין הכבד ופי' שהוכהה מראיתו. ואם היה פירושו שהוכהה בהחלט היל"ל "כהה" (צר"י סגו"ל) הנגע בשם תואר, שהשם מורה שהוא כהה בהחלט כמו "בהרות כהות לבנות", אבל הפעל "כהה" (צר"י קמ"ץ) מורה שירד מגבורתו קצת. וז"ש והנה כהה הנגע כהה למראה שני אמנם כבר זכרנו (בסימן הקודם) שיש מקום לפרש מ"ש "פחתת היא" שנפחתו מראיה ויהיה פירושו שאף שנפחת מראיה למראה שני צריך שריפה. ואם כן יש לומר שמ"ש "והנה כהה" היינו למראה שלישי דהיינו שמ"ש "פחתת" היינו שירד למראה שני וצריך שריפה, ואם אחר כך כהה עוד למטה מן הפחתת יקרע וטהור... ומשיב ת"ל הנגע ר"ל שאם לא היה כתוב "הנגע" הייתי אומר שמלת "כהה" היא שם תואר לנקבה וכמ"ש בבהרת "ושפלה איננה מן העור והיא כהה" והיה מוסב על הפחתת שהיא שם נקבה כמ"ש "פחתת היא" והיה פירושו שכהה לגמרי למטה מן הפחתת (וכמ"ש אח"כ "ואם תראה עוד" שפעל תראה מוסב על הפחתת כמ"ש הראב"ע) אבל הלא אמר "והנה כהה הנגע" הרי כהה פעל מוסב על הנגע, לא על הפחתת, ומוכרח שהוכהה למראה שני, ומזה הוכיח גם כן בסימן הקודם שמ"ש "פחתת היא" אין פירושו שנפחת ממראיה, דהא אמר "פחתת היא" בלשון נקבה, וכהה הנגע בלשון זכר. ואם כן ממ"ש "כהה הנגע" מבואר שבנפחת ממראיו אין צריך שריפה. ושאל עוד אי הנגע יכול במראיו ר"ל הלא אינו קרוי נגע בתחלתו רק אם הוא במראה ראשון וכמ"ש (במשנה ה' פרק יא דנגעים) הכהה בתחלה חכמים אומרים אין זקוק לו. ואם כן ממה דקראו בשם נגע משמע שהוא עדיין במראה החזק ונאמר שמ"ש "והנה כהה הנגע" פירושו שנשתנה ממראה למראה כגון מירקרק לאדמדם (כמו שכן יבואר באמת לשיטת הרמב"ם) וז"ש יכול במראיו ר"ל שכהה במראיו היינו ממראה למראה ומשיב ת"ל "והנה כהה" שלשון כהה מורה כהיית המראה מחזקה, שעל שינוי ממראה למראה היל"ל "והנה הפך את עינו" (לשיטת ר' יהודה בסימן קעא) או "והנה לא עמד בעיניו" (לשיטת חכמים שם) ומוכרח שפירושו כהה למראה שני. ומ"ש כהה הנגע ולא אמר "והנה כהה" סתם, שאז נטעה שהיא תואר לנקבה ומוסב על הפחתת ונפרש פחתת שהופחת מראיתו למראה שני וכהה היא למראה ג' כנ"ל