כמראה צרעת עור בשר: כפי פשוטו בא לכלול כל גווני הנגע למיניהם שידענו ענינם בצרעת עור בשר. ששם באר מראה לבנה ופה באר מראה הפתוך ומקישם זל"ז. וז"ש (במשנה ו) הרי עור הבשר כזו וכולי רבי אומר הרי היא כעור הבשר וכולי ושניהם אמת שמבואר שדין מראה קרחת ומראה עור בשר שוים רק הת"ק ס"ל שעל זה שיטמא בחלק אין צריך היקש כי החלק הוא כל שכן מן הפתוך, ורבי סובר שאין לומר בזה סברות שיש לומר אולי יש לפתוך מעלה על החלק וצריך להיקש. וכבר בארנו (למעלה סימן סא) שיש הבדל בין מלת עין שבא על הצבע ובין מלת מראה. שאם רוצה לציין הגוון לבד ישמש במלת "עין" – "כעין הבדולח", "כעין נחושת קלל". ואם רוצה לציין גם יתר איכויות ישמש בשם "מראה" כמו "כמראה אדם", "כמראה סוסים". ואם היה הכוונה רק על הגוון היל"ל "כעין צרעת" ובמ"ש "כמראה" מציין גם כן איכות ראות עיני הכהן איך רואה צרעת עור בשר שהוא רואהו בשני שבועות. וז"ש כמראה צרעת בשני שבועות. ובאר שמן הסברה י"ל בצד א' שהוא דומה לנגעי בשר כי הוא מטמא במחיה כמוהם ובצד א' י"ל שדומה לשחין ומכוה שהיא בשבוע א' כי אין בו רק ב' סימני טומאה כמו שחין ומכוה (כי אין בקרחת שער לבן) לכן צריך קרא. ובמ"ש "כמראה צרעת" ולא אמר "כמראה נגע" שהוא שם הכולל יותר, אמרו שלמד על שיעור כגריס שכבר בארנו (סימן עה) שבשם "צרעת" רצוף מושג השיעור כגריס כמ"ש בספרא (בפרק א מ"ו ובפ"ג מ"א ובפרק ז משנה ט) וז"ש צרעת כגריס