מ"ש במשנה ג' "מכות אש יכול מורד וכולי" כבר דרשו כזה בפ"ו משנה ה גבי שחין ופירשתיו בסימן צו שהיה ראוי לאמר "אשר היה בעורו מכות אש" ומלמד שצריך שיהיה עוד רושם המכוה קיים שע"ז מורה העתיד "כי יהיה" ובכל זאת צריך שנרפא קצת כמ"ש "והיתה מחיית המכוה" (ועי' בירושלמי פרק ז דפסחים הלכה ב ומ"ש במשנה ד "אין לי אלא בזמן שנכוה באור ... ת"ל מכוה מכוה" דייק זה ממה שכפל השם שנית – "והיתה מחיית המכוה" והיל"ל "והיתה מחיתה" בכינוי ובא לאמר שאין צריך דוקא מכות אש רק כל מכוה, וכפי שדריש כן גבי שחין ובארנו שם סי צז. ומ"ש "אין לי אלא מכוה שלאחר הדיבור וכולי" כן דריש גם גבי שחין ובארנו שם בסימן צח. ומ"ש אין לי אלא מכוה שיש לה להיכן שתפשה וכולי" הוא כי במ"ש "כי יהיה בעורו" מדמין למ"ש גבי שחין "כי יהיה בו בעורו" ששם פירושו אפילו בכולו כמ"ש בסימן צט. וז"ש בעורו בעורו ריבה. ויתר המאמר מתפרש כמו המאמר שגבי שחין שבארנו בסימן צט