יכבס בגדיו וטמא עד הערב: הציפה (או לגירסת הערוך הצרעה) אינו בכלל בגד, שאינו כלי. והנה בפרשה זאת כתוב ד' פעמים 'יכבס בגדיו' ודריש: (א) גדול צבוע, (ב) קטן לבן, (ג) קטן צבוע, (ד) שביץ של סבכה. בל תאמר דוקא גדול שלש על שלש שמטמא בנגעים, מה שאין כן קטן או צבוע שאין מטמא בנגעים לא יטמא בזב ויתר טומאות. ומאמר זה הוכפל גם גבי זב (מצורע זבים פרשה ב מ"י) וגם בפר' אחרי (פרק יב מי"ב), עיי"ש. והנה מצאנו כמה פעמים דכתיב "יכבס בגדיו" ולא כתוב אחריו "וטמא עד הערב" ופה כתוב "וטמא עד הערב", וזה כתוב ד' פעמים. ודרש שבא לרבות תוספות טומאה והם: (א) לעשות שאר כלים כבגדים (ב) לרבות הציב היוצא (ג) לרבות השערה היוצא (ד) ועל מה שכתוב "האוכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב" נמצא הדרוש במקומו. וכן בפרשת זבין דריש ששה דרשות מששה פעמים "וטמא עד הערב" (מצורע זבים פרשה ב) כמו שיבואר שם .