1
שקץ הם לכם: כבר בארנו (סימן עה) שכל מקום שאמר לשון טומאה ושקץ כולל כל אשר בם ורוטבם והיוצא מהם. אמנם ציר דגים אמר בחולין (דף צט.) שהוא דרבנן, דהא כבר ריבה למעלה [משנה ו] טהור שנכבש עם הטמא להתירא. ועיקר הקרא לרוטב וקיפה. ובכל זה ממה שכתב מלת "הם" – היינו אם יש בנותן טעם. וכן ממה שכתב "לכם" מבואר שמותר בהנאה כמו שבארנו (סימן עה).