אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה: הלשון בלתי מתוקן שמשמע שאלה שמוציא הם מעלה גרה ומפריס פרסה, והיה לו לכתוב "ממעלי הגרה או ממפריסי הפרסה". ודרשו חז"ל בספרא (מובא בבכורות דף ו:) שבא לומר דהנולד מן הגמל גם אם הוא מעלה גרה ומפריס פרסה – לא תאכל. ושואל דיש לפרש בהפך – שלא תאכל הגמל גם אם נולד ממעלי גרה, ר"ל הנולד מן הטהור. ומשיב שעל זה אמר "טמא הוא לכם", שמלת "הוא" מוסב על סתם גמל, שסתמו נולד מן הגמל ודייק רק הוא טמא, לא גמל אחר הנולד מן הטהור. ודעת ר' שמעון דכפל גמל גמל אחד בתורת כהנים ואחד במשנה תורה ללמד ששני מיני גמל טמאים – הנולד מן הגמל והנולד מן הפרה. ובגמרא שם אומר דלרבנן כפל במשנה תורה לאסור חלבו. ושם אומר דהגם שכפל גם שפן וארנבת מפני השסועה שחדש במשנה תורה – בכל זה, כל שיש דרשה דרשינן. ואמר [במשנה ו'] שמה שכתוב שנית בפר' ראה "את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה" מלמד שיש במעלי הגרה ומפריסי פרסה שאין אתה אוכל והם הטרפות. ונראה שסמך לה על מה שכתב "השסועה", שקיימא לן כרב דמפרש לה בנדה (דף כד.) שמ"ש רב חנן שהיא בריה שיש לה ב' גבין וב' שדראות בריה בעלמא ליתא וכי אגמרא רחמנא למשה במעי אמה אגמרי. וכן תרגם יונתן בפר' ראה ברם ית דין לא תכלון ממסקי פשריה ומסדיקי פרסתא שלולא דלי' תרין רישין ותרתין שדראין הואיל ולית בזיניה חזו למתקיימא. ולפי זה טעם האיסור משום שאין מינו מתקיים. וכלל בזה שהוא הדין כל הטריפיות הבלתי ראוים לחיות. ופה תרגם יונתן ברם ית דין לא תכלון ממינא דמסקי פשרא וסדיקי פרסתא דאיתיליד ממסאבתא – הרי מפ' שמיני נדרש דרש טהור הנולד מן הטמא ומפרשת ראה דריש הבלתי מתקיים שעליו סמך לאסור כל שאין כמוה חיה והם הטריפיות. ובזה יתישב מדוע אמר "השסועה" במשנה תורה ולא בתורת כהנים. כי בתורת כהנים פתח "זאת החיה אשר תאכלו", שכלל בשם 'חיה' רק הראוי לחיות, לא הטריפה. וכמ"ש בחולין (דף מב.) זאת החיה חיה אכול שאינה חיה לא תיכול, אילו י"ח טריפות. וכן תרגם יונתן ומלל ה' עם משה וכולי דיתפרשון מסואבות תמני סרי טריפון, שע"כ כיון על כתוב הסמוך "זאת החיה" – לכן לא הזכיר השסועה. ובמשנה תורה שלא הזכיר "זאת החיה", סמך את הטריפיות על מה שכתב שלא יאכלו ממעלי הגרה. והטריפות שמנה כולם מבוארים במשנה דאלו טריפות (דף מב.). ומ"ש פסוקת הגרגרת ברובה – ברייתא שם (דף מד.). ומ"ש נקבה המרה בשם ריב"י – ברייתא (דף מג.). ומ"ש [במשנה ח'] דרוסת הזאב בדקה רי"א – ר"י בא לפרש דברי התנא קמא כמו שמבואר שם (דף נב:). ומ"ש יכול אפילו נפחת הגלגלות – משנה דאלו כשרות בבהמה (דף נד.). ונשמט מה שחושב שם נקבה הגרגרת או שנסדקה. ומ"ש [במשנה י] יכול אפילו אכלה הרדופני – היא במשנה שם (דף נח:), ור"ל אף על פי שאינה חיה, היא בת חיים מצד עצמה, רק המאכל עתיד להמיתה והיא בכלל מסוכנת. ועיין מה שכתוב בפרי תואר יורה דעה (סימן ס). ומ"ש הגלודה וכולי ומודים – היא במשנה (דף נד.) וברייתא (דף נה)