זאת החיה מכל הבהמה: במשנה תורה חושב המינים המותרים בפרטות – שור שה כשבים ושה עזים וכולי – ובודאי אין במציאות מינים טהורים יותר, ומדוע שינה פה ואמר דרך כלל "זאת החיה..מכל הבהמה". פירשוהו בספרא כי ממה שכתוב במשנה תורה נוכל לטעות שרק ז' מינים שחשב שם מותרים, לא המורכב משני מינים. שהרכיב בהמה עם בהמה וחיה עם חיה. לכן תפס פה חיה ובהמה להורות שלאו דוקא האישים שחשב שם כי גם המורכב כיון שהיא חיה או בהמה מותר אחר שיש לה סימני טהרה. והנה עדיין נאמר רק 'או חיה או בהמה', לא הכלאים הבא על ידי הרכבת בהמה עם חיה (לר"א ולמחלקתו שסובר בבכורות (דף ז.) דחיה ובהמה מתעברים זה מזה). וזהו שאמר אין לי אלא חיה ובהמה – חיה מין חיה בהמה מין בהמה. מנין בהמה מין חיה?. אך שזה שתחלה אמר "זאת החיה" שהיא שם הסוג וכולל גם בהמה וכן מה שכתוב "מכל בהמה" כולל גם חיה כמו שיתבאר (בסימן סו), ואם כן הוא הדין כלאים מכל המינים. וזהו שאמר תלמוד לומר חיה מכל מקום ובהמה מכל מקום.