1
ויקרא משה אל מישאל: הנה יקשה בזה הלא אלעזר ואיתמר היו כהנים הדיוטים שמתטמאין לקרוביהם? ומבואר בזבחים (דף ק.) דמטמאין אותו בעל כרחו [וכן כתב בשו"ת הרשב"א (ס' כז) דמצוה שיטמא אף שיש אחרים]. ונראה משום דנדב ואביהו נשרפו רק דשִלְדן קיימת הוי כמו שאמרו התוספות בסנהדרין (דף נב.) ומבואר בנדה (דף כז:) דזה הוי כמת חסר, ובזה אין הכהן קרובו מטמא לו כמו שאמר רב חסדא בנזיר (דף מג:) וכמו דפסקינן ביורה דעה (ס' שעג). וזהו שאמר בספרא מכאן אמרו הכהנים אין מטמאין למתים – כי כשחסר דינו כשאר מתים שאין הכהן מטמא להם.