ולא תטמאו בהם ונטמתם בם: כבר בארנו (ויקרא סימן שו ולמעלה סי' קו) שכל מקום שבא 'טומאה' הפך הטהרה בא בלא שימוש או בשימוש הלמ"ד. ובכל מקום שבא פעל 'טומאה' בקישור הב' אינו טומאה-הפך-הטהרה רק טומאה שהוא הפך הקדושה או מורה על השיקוץ והגיעול. כמו בעריות שכתוב "לטמאה בה" וכן "ויטמאו במעשיהם" - שיצאו מקדושתם או שנתגעלו ונתעבו. וזהו שאמר בספרא יכול יטמאו טומאה חמורה? ת"ל ולא תטמאו בהם – ר"ל שאם הוא טומאה ממש (שזה קורא טומאה חמורה) לא יצדק עליה שימוש הב'. והנה עדיין לא ידענו אם הוא רק הפך הקדושה או אם הוא מענין שיקוץ וגיעול, שעל שניהם בא 'טומאה' עם שימוש הב'. וזהו שאמר יכול לא יהיו פוסלים את הגוף? ת"ל ונטמתם בם – שכפל לאמר שתדבק הטומאה בעצמכם כי המאכלים ההם ישקצו ויטמאו את הנפש. (וכבר העלה ביומא (דף פ) דטומאה גויה לאו דאורייתא, עיי"ש, ואם כן ענינו על השיקוץ והגיעול, לא טומאה). ובכל זה לשון "בם" מורה בהם עצמם, לא בדמם וחלבם.