1
לכל השרץ השורץ על הארץ: אמר זה פעם שנית ופירש שבא להביא תולעים שבעקרי זיתים. וזה על פי החק המיוסד בלשון שאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות. ומפורש אצלינו על פי חוקי ההגיון שהשם השני בא להגביל את השם הראשון, ואם נוסף שם שלישי בא להגביל את השני. שתחלה אמר רק "על הארץ" - לא בפירות, ובשני' אמר כל שהוא על הארץ - אף לא בארץ ממש כגון בעקרי האילנות שכבר דומה כאילו הוא על הארץ וכמו שאמרו בברכות (דף מ.) מאן תנא דעיקר אילן ארעא הוא. ובפי' הדבר להלכה, אם הוא כמסקנא שהוא דלא כשמואל, פלפלו התוספות בחולין שם ובפסחים (דף קטו.). ויש מחלוקת בין הפוסקים. ועיין בתוספתא (פ"ז דתרומות). ולא פה המקום להאריך בזה. ומה שאמר לא תאכלום יכול יאכילום לקטנים – פרשתי (בסימן קסב).