תנור וכירים יותץ: דע שיש הבדל בין לשונות של שבירה ניתוץ הריסה ניפוץ, ודומיהם. פעל שבר הונח על דבר התלוש שנשבר לשנים (כמו "ועצם לא תשברו בו", "קנה רצוץ לא ישבר") ועל הכלי שנשברה עד שלא תצלח למלאכתה כמו "ויגשו לשבור הדלת". ויבא על דבר המחובר מחומר אחד, לא המפרד חומרים מפורדים מדובקים יחד – "וישבר את המצבות" – כי המצבה היתה מאבן אחת והשבירה הוא לשנים. או בכלי שניקבה עד שאינה ראויה למלאכתה כמו שאמרו בזבחים (דף צו.) על מה שאמרו כלי חרש שנטמא חוץ לקלעים נוקבו "ולאו כלי הוא וכולי". וכן במה שכתב גבי שרץ על כלי חרש "ואותו תשבורו" היינו בענין שנטהר מטומאתו כנ"ל (סי' קלב). מה שאין כן אם שובר כל הכלי לחלקים דקים ישמש בלשון ניפוץ – "ככלי יוצר תנפצם" (תהלות, ב), "ונבליהם ינפצו" (ירמיהו מ״ח:י״ב), "כאבני גיר מנופצות" (ישעיהו כ״ז:ט׳); או בלשון הדקה – "והמסכות שבר והדק" (דברי הימים ב ל״ד:ד׳); או בלשון כתות – "ושברה כשבר נבל יוצרים כתות" (ישעיהו ל׳:י״ג-י״ד). אבל לשון נתץ לא בא על דבר התלוש רק על דבר המחובר לקרקע – "ונתץ את הבית" (ויקרא י״ד:מ״ה), "אתוץ את המגדל" (שופטים ח׳:ט׳) (שמה שכתב (תהילים נח, ז) "מלתעות כפירים נתוץ השם" – הוא בדרך המליצה כאילו הם בנוים לתלפיות). ולכן לא אמר פה "ישבר" כמו שכתב בכלי חרש כי התנור צריך להיות מחובר. וזהו שאמרו בשבת (דף קכה.) על המשנה (משנה כלים פ"ה מ"ו) "נתנו על פי הבור או על פי הדות ונתן שם אבן רי"א אם מסיק מלמטה והוא ניסוק מלמעלה טמא ואם לאו טהור. וחכמים אומרים הואיל והוסק מכל מקום טמא". במאי קמפלגי? בהאי קרא תנור וכירים יותץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם. ר"י סבר מחוסר נתיצה טמא שאין מחוסר נתיצה טהור. (ופירש"י דנתיצה לא שייכה אלא בבנין מחובר). ורבנן סברי טמאים יהיו לכם מכל מקום (פרש"י אף על פי שאין מתוקן כל צרכו). ורבנן הכתיב "יותץ"? ההוא לאידך גיסא דסלקא דעתך כיון דחברה לארעא כגופא דארעה דמי, קמ"ל וכולי. יעויין שם. – מבואר דלכולי עלמא לא שייך נתיצה רק במחובר. וש עוד הבדל בין נתיצה ובין הריסה – ששניהם באו על הבנין המחובר – רק ההורס מקלקל צורת הבנין לבד ואינו משחית חומר הבנין, שיקפיד לפעמים על חלקיו וטיח הסיד שישארו שלמים. אבל הנותץ משחית גם החלקים ואינו מקפיד על קיומם (וכן כתב הרש"ף בספר יריעות שלמה חלק ג ס' כג). והנה ממה שכתב "וכל אשר יפול עליו וכולי תנור וכירים יותץ", שר"ל שעל ידי שיותץ לא יטמא (ופירושו שלא יקבל טומאה בעתיד וגם יטהר אם נטמא כבר) – על זה אמר בספרא תנור אם שלם טמא אם חתכו טהור. כיצד מטהרין אותו חלקו לשלשה (שזה גדר נתיצה והבדלו מן 'בקיעה' ו'שבירה' שהן לשנים) וגורר את הטפילה עד שיהיו בארץ (שזה גדר 'נתיצה' והבדלו מן הריסה שמניח את הטפילה והטוח). ודעת רבי מאיר אין צריך לגרר את הטפילה ולא עד שיהיה בארץ רק ממעטו מבפנים ד' טפחים. והולך לשיטתו שסובר (בריש פ"ה דכלים) דתנור תחלתו ארבע ושיריו ארבע, ואם כן אם הוא פחות מד' אינו מקבל טומאה. ומפרש רבא בשבת (דף קכה.) שר' מאיר לא פליג רק על התקון שלא יקבל טומאה, אבל אם קבל טומאה שעליו אמר "תנור..יותץ" – מודה שצריך לגרור את הטפילה שזה גדר 'נתיצה'. ואין הלכה כוותיה רק כחכמים דתחלהו כל שהוא. ור' שמעון סבירא ליה שאחר שנתיצה כולל יותר מן הריסה, ממילא צריך להסיע ממקומו, כי הריסה היא שמריע ממקומו. ואין הלכה כוותיה, כי בפרט זה פעל 'הרס' משונה מפעל 'נתץ'; שנתיצה יאמר גם אם ישארו החלקים הנתצים במקומם לבד שיתצם לגמרי, ופעל 'הרס' הונח על שמסיע החלקים ממקומם וכמו שכתבנו בפירוש ירמיהו (סימן א) שלכן בא לפעמים פעל הרס מוסיף על פעל נתן כמו שכתוב "לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס". וכן שם (ירמיהו לא, כח) "לנתוץ ולהרוס", שר"ל שיתצם במקומם ואחר כך יהרסם במה שיסיע הכל ממקומו. ולכן במה שכתב "יותץ" אינו כולל שצריך להסיעו. (וזה פירוש [משנה ב'] שמועתק מכלים פרק ה משנה ז). ומה שאמר [במשנה ג'] חלוק לשנים וכולי - הגדול טמא משום דאיכא רובו של תנור. ובמה שאמר "חלקו לשלשה אחד גדול" פירושו כשנים. ומה שאמר "חלקו לשנים וכולי מפני שאי אפשר" פירושו לצמצם, וזה לכולי עלמא כיון דאיכא גומות וכמ"ש בפרק ב דבכורות (דף יז:) וכל שכן למה שכתב הרמב"ם (פ"ט מהל' רוצח ה"ח) דבידי אדם אי אפשר לצמצם. וכל זה איתא במשנה דכלים שם. ומה שאמר [במשנה ד'] מכאן אמרו – הוא במשנה דכלים (משנה כלים פ"ה מ"ט) ופירושו תנור שעשאו האומן דפים דפים לחברו על ידי למודים שהם מסגורות (פירוש "למודים" - עמודים שמעמידים הדבר, כן כתב הערוך והראב"ד (משנה ז פרק ז דעדיות)), כאשר נותן עליו הלימודים עדיין הוא טהור כי לא היה מחובר. ואם אחר כך נטמא וסלק את לימודיו – נטהר, כי זה נתיצתו. וכשהחזיר לימודיו אינו מקבל טומאה שאין הלימודים מיביאים לו טומאה רק פעם ראשונה כשבא מחותך מבית האומן. אבל אם מרח לתנור זה בטיט מקבל טומאה על ידי מריחת הטיט ואין צריך להסיקו שנית שכבר הוסק כשבא מחותך מבית האומן.