1
אל תוכו: ממה שכתב תחלה "אשר יפול עליו" ופה אמר "אשר יפול אל תוכו" – מבואר שפה אינו מטמא עליו, ר"ל מגבו ומאחוריו, רק מתוכו. ואולם עדיין יש לומר שמטמא מגבו מדין קל וחומר מכלי שטף שאינו מטמא מתוכו כמ"ש בספרא. ולכן רבא בחולין (דף כה.) לא נחה דעתו בזה ולמדה ממה שכתוב "וכל כלי חרס אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא" שמדבר מכלי חרס שיש בו חילוק בין אם יש עליו צמיד פתיל כיון שאין מטמא מגבו. ויש לפרש שגם הספרא פה סמך על לימוד זה. אולם ברמב"ם (פ"יג מהל' כלים ה"א) תפס כדברי הספרא פה ולא חש להזכיר דברי רבא.