1
ביום השביעי: כבר התבאר (צו סימן מ) שכל מקום שנאמר "ביום" ממעט לילה עיי"ש. ומ"ש במשנה והנה פשה זה פשיון הסמוך, כבר דרש כן בספרא נגעים (פרק יד משנה ט) אצל נגעי בגדים ושם התבאר. ומ"ש והחוזר כב' גריסין יתבאר (בסימן קג).
ביום השביעי: כבר התבאר (צו סימן מ) שכל מקום שנאמר "ביום" ממעט לילה עיי"ש. ומ"ש במשנה והנה פשה זה פשיון הסמוך, כבר דרש כן בספרא נגעים (פרק יד משנה ט) אצל נגעי בגדים ושם התבאר. ומ"ש והחוזר כב' גריסין יתבאר (בסימן קג).