זאת תורת אשר בו נגע צרעת: כבר אמר בראש הפרשה "זאת תורת המצורע" ולמה אמר זה שנית? וכבר בארנו (צו סימן כד) שכל מקום שאומר "זאת תורת" בא לאמר שהוא תורה כוללת לכל. וכן במ"ש "זאת תורת המצורע" היינו שכל המצורעים שוים בתורה זאת. אמנם על זה הייתי אומר שרק בתורה הנזכר בתחלת הפרשה מהבאת הצפרים והתגלחת אבל מה שנזכר אחריו מהבאת הקרבנות אינם שוים בתורה אחת, כי יש הבדל בין קרבן עשיר לקרבן עני. לכן אמר שנית "זאת תורת" בסוף הפרשה להראות שגם הנאמר בסוף הפרשה מדיני הקרבנות שוים בו העני אל העשיר, כי אם רצה העני יוכל להביא קרבן עשיר. ובכל זאת דייק במלת "זאת" – רק זאת הנאמר בפ', שאם דל הוא יוכל להביא קרבן עני, לא אם הוא עשיר. ובכל זאת אמר שפיר זאת תורת" שכולל שכולם שוים ומשמע שכמו שהעני שוה אל העשיר (שאם ירצה יוכל להביא קרבן עשיר) כן העשיר שוה אל העני שגם הוא יוכל להביא קרבן עני על בנו ובתו ועבדו ושפחתו. ובכל זאת אינו מביא קרבן עני על אשתו דהא כתוב "ואם דל הוא ואין ידו משגת" ואשת עשיר ידה משגת מפני שהתחייב לה בתנאי כתובה כמו שפירש ר' יהודה. וכבר דייק במלת "זאת" רק הנאמר בכתוב שאם דל הוא יביא קרבן עני, לא העשיר וזה כוונת הספרא (ומובא כריתות כח, עירובין יז, ונדרים לה)