את ראשו ואת זקנו: אם לענין שידרש בריבוי ומיעוט וריבוי די שיכתוב "גבות עיניו" (כמ"ש התוס' יבמות דף ה ד"ה) ולמה כתב "ראשו וזקנו"? דריש "ראשו" אתיא למשרי נזיר אף שנאמר בו "תער לא יעבור על ראשו", ו"זקנו" למשרי כהן. ובשניהם יש עשה ולא תעשה. ועל פי זה קשה, למה לי "ראשו וזקנו"? כמו ששאל בגמ' נזיר (דף נח) על ברייתות אלה. ומשיב שם שנזיר מכהן לא יליף שהוא לאו שאש"ב וכהן מזיר שנוכל ללמוד בא ללמד דתגלחת מצורע רק בתער. ואם נרצה להשוות דברי הספרא ע הגמ' מה שכתוב "הזקן אינו אסור במספרים ובתער" ובסיפא יש לגרוס בהפך הראש אסור בכל אדם והזקן אינו אסור בכל אדם פי' – ראש נזיר נוהג בכל אדם וזקן של כהן רק בכהנים. ולפי הגירסה דפה הוא ענין אחר ור"ל הראש חמור מן הזקן שאסור גם במספרים והזקן חמור שנוהג בכל אדם שיש לו זקן אבל הקפת הראש אינו נוהג באשה אף על גב שיש לה שער הראש כמ"ש (בסוף פ"ק דקדושין) כן פירש הרא"ם. ובפסיקתא זוטרתא פי' הראש מותר בכל אדם דקסבר הקפת כל הראש לאו שמיה הקפה ולפי זה משמע שלא היה לפני בעלי הש"ס סוף ברייתא זו. ויש בזה פלפולים שונים ביבמות בסוגיא דעלי' ובנזיר (דף מב ודף נח) ואכמ"ל.