1
כי תהיה זבה דם: בארה התורה ש"אשה כי תהיה זבה", אין זיבתה כזיבת האיש שהוא הקרי הלבן, רק "דם יהיה זובה בבשרה" (שהיא כינוי לאותו מקום). ובמקום אחר באר שגם הזב באותו מקום אין טמא עד שיזוב מן המקור כמו שכתוב "והיא גלתה את מקום דמיה". וכבר בארנו תזריע (סימן כט) שמקור היא המקום שמשם ראשית הגלות הנוזלים והוא ההבדל בינו ובין "מבוע" עיי"ש. וממ"ש שני פעמים "דמיה" ידעינן שארבע מיני דמים טמאים בה, וכבר נשנה זה בספרא תזריע והתבאר שם (סימן ל), עיי"ש.