1
ואשה: התבאר אצלינו (ויקרא סימן י) ששם "איש ואשה" שבאו במובנם המדויק היינו דוקא גדולים, וזה שנאמר ואשה פרט לקטנה, היינו כן משמע לשון "אשה". אמנם בפר' זו לא השקיף על זה דתחלת הפרשה "איש איש", כפל שם "איש" להודיע שבא שם "איש" על הכללות – פירושו, כל איש שיהיה. וכן השמות שבאו אחרי זה "ואיש..ואשה" שבאו בוי"ו, כולם שמות הכללות, לא שמות התואר, ואם כן גם קטנה בכלל וכמו שכתבנו (בסימן קנח). ומה שצריך בת ג' שנים אינו מקרא רק הלכתא כמ"ש בנדה (דף לב) וכנ"ל (בסימן הנ"ל). וכן מ"ש אשר ישכב איש פרט לקטן אינו מקרא רק מהכלתא, כי בן ט' שנים ויום אחד ביאתו ביארק ורק קטן פחות מזה אין ביאתו ביאה מהלכה למשה מסיני.