וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא: הדרושים מסודרים פה כמו שהם למעלה (סימן קכח) לגבי משכב ולגבי מושב שאם היה אומר "אשר ירכב עליו" היה כולל כל מה שירכב עליו, אף על המשכב ומושב, לכן אמר "המרכב" – רק המיוחד לכך, לא משכב ומושב וזה פירוש משנה ט. ואם היה אומר "מרכב" בלא ה' היה כולל גם האוכף אבל במ"ש "המרכב" בה' הידיעה היינו המיוחד לרכיבה – מוציא האוכף שמיוחד גם לישיבה כי יושב ורוכב עליו. (וזה פירוש משנה י) ומ"ש (במשנה יא) איזהו המרכב המיוחד זרז האשקלוני וכולי הוא בכלים (פרק כג מ"ב) ועיי"ש פירושו. ואמר (במשנה יב) דממ"ש "כל המרכב" מרבה במלת "כל" אפילו עשר מרכבות זו על גבי זו. וכבר בארנו שמלת "כל" לפעמים ירבה כללות המין ולפעמים כללות הדבר עצמו. ובמ"ש "כל המשכב" ריבה למעלה כללות המין – כל מיני משכב. ובמ"ש "כל המרכב" שלא היה לו לרבות בכללות המין, ריבה כללות הדבר עצמו ומרבה זה אצל מרכב וקל וחמר למשכב ומושב. ומ"ש עד שינשא רובו עליו כבר התבאר למעלה שהיה ראוי לכתוב "אשר ירכב הזב עליו" והקדים מלת "עליו" מפני שהוא עיקר בדיבורו שצריך שירכב עליו דוקא ר"ל שינשא רובו עליו, דאם אין רובו עליו רוכב גם על זולתו, לא עליו לבדו.