1
והנפש אשר תפנה: כאן נאמר כרת לאוב וידעוני ובסוף הפרשה נאמר חיוב מיתה. והאזהרה הוא מה שכתוב (למעלה יט לא) "אל תפנו אל האובות" ובזה מבואר כדעת הרמב"ם והסמ"ג והתוס' שאזהרת אוב הוא מ"אל תפנו". וכן כתב הכסף משנה שכן איתא בתורת כהנים. [והתוספות יו"ט כתב שלא מצא כן בתורת כהנים כי פרקים אלה היו חסרים בספרא שבידו כנ"ל] וכבר העירותי בזה למעלה (סימן עט), עיי"ש.