ואת כל הזונים אחריו לזנות אחרי המולך: הנה סתם "זנות" הבא בהשאלה הוא על עכו"ם דוקא, כמו שאמרו "אשר אתם זונים" – זו הרהור עכו"ם (ברכות יב) ולכן ממה שכתב לשון "לזנות" מרבה שאר עכו"ם. ועם העיון מכאן ראיה למ"ש הרמב"ם בספר המצות הוזהרנו לתת מבנינו אל הנעבד שהיה שמו מולך וכולי, וכן כתב בפירוש המשניות פרק ארבע מיתות, וכן כתב רש"י ז"ל בפירושו עכו"ם ששמו מולך. והוא נגד הש"ס שאמר (סנהדרין דף סד) קתני עכו"ם וקתני מולך. אלמא מולך לאו ע"א הוא. ועל כרחנו שהיו מפרשים שעבודה זו שהיו מעבירים הבנים לא היה עכו"ם רק חוק אבל הצלם עצמו היה עכו"ם. ובאמת הרמב"ם בחיבורו הביא הדין דאם עשה עבודה זו לשאר עכו"ם דפטור ולא הביא דפטור אם עשה עבודה אחרת למולך כגון שזבח וקיטר לפניו. וי"ל ראיה מברייתא דפה שדייק ממה שכתב "לזנות אחרי המולך" היינו גם אלה שלא העבירו הבנים [שזה אינו קרוי "זנות" כיון שאינו עכו"ם, רק חק] רק שזנו אחרי הצלם של המולך עצמו לעבדו על ידי זיבוח וקיטור או בדרך עבודתו שהיה עבודת האש. וז"ש לרבות שאר עכו"ם.