1
לא תקריבו אלה: היא אזהרה על השחיטה שעל ההקדש כבר הזהיר כנ"ל (סימן קח) ומובא בתמורה (דף ו). ומבואר אצלינו (צו סימן כג בתורה אור באורך) שכינוי הרומז – "זה" "זאת" "אלה", בא ליחד ולמעט תמיד את זולתו, וממעט שנעבדה בה עבודה. בל נלמד קל וחמר מעגלה ערופה. ומובא בסוטה (דף מו) ושם אומר שיש ג' פסוקים למעט נעבד בו עבודה: (א) פסוק דכאן (ב) מה שכתוב בעגלה ערופה "אשר לא עובד בה" בה עבודה פוסלת, לא בקדשים. (ג) מה שכתוב "ומיד בן נכר..מכל אלה" ופירשו דחד לעבודת היתר וחד לעבודת איסור וחד לעבודה אחר שהקדישה. וצריך עיון דהא לר' יהודה סתמא דספרא ממעט עבודת איסור מן "ואם מן הצאן קרבנו וכולי לעולה", כמ"ש בספרא ויקרא דבורא דנדבה (פרשה ה משנה ב).