אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם וכולי לעולה: כפי המשמעות זכר תחלה עולה וצוה שיהיה תמים וזכר ובפסוק כ"א זכר שלמים וצוה שיהיה תמים לבד. אולם שאם כן האריך ללא צורך שהיה לו לכלול בקיצור "אשר יקריב עולה ושלמים תמים יהיה וכולי" כי מה שיהיה העולה זכר באר בדיני העולה עצמה ולא חדש כאן רק שיעבור על בעל מום בלא תעשה. וגם יתבאר (סימן קי) שמה שהזהיר בעולה כלל לכל הקרבנות וכן מה שהזהיר גם בשלמים כלל כולם, וכמ"ש "כי יקריב שלמים לפלא נדר או בנדבה" שלמדו מלשון זה כל מיני הקרבנות, עיי"ש. ומ"ש פה "לכל נדריהם ולכל נדבותם" היא מיותר שכבר אמר זה גבי שלמים. פירש התנא קמא שמה שכתוב "לכל נדריהם" מוסב על הריבוי שריבה קדשי עכו"ם מן "איש איש" והזהיר שכל מה שיביאו בנדר ונדבה יהיו תמימים. וגבי שלמים מדבר מקדשי ישראל לבד. [ומ"ש שנדריהם שלמים ונדבותם תודה, כי השלמים באים לרוב על ידי נדר והתודה בא בנדבת לב על הנס שאירע לו כמ"ש (תהלים נד, ח) "בנדבה אזבחה לך אודה שמך...כי מכל צרה הצילני" וכן דריש (בסימן קי) מ"ש "לפלא נדר או בנדבה"]. והוסיף "אשר יקריבו לה' לעולה" שכבר נכללה בכלל "נדריהם" למעט נזירות ר"ל רק אם יקריבו בתורת עולה, לא המקריב בתורת נזירות. ורבי עקיבא השיב לו שאין לנטות מן הפשט שתחלה דבר מעולה לבד, דהא אמר "תמים זכר" וזה רק בעולה ודוחק שיחלק המאמר שמה שכתוב "תמים זכר" קאי רק על סוף הכתוב. ולכן פירש שרצונו לומר כל נדרי העכו"ם אשר יקריבו יהיו רק לעולה. והדברים מובאים במנחות (דף עג) ועיי"ש מה שפלפלו בזה, וכן בתוס' שם ובחולין (דף יג) ובתמורה (דף ??).