1
וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרות: מבואר שלא יחשב חדשים, רק שנים. שאם עדיין יש ב' שנים ומחצה עד היובל יתן ג' סלעים וג' פונדיונים ולא ינכה החדשים של החצי שנה. אולם ממה שכתוב "וחשב לו הכהן" מבואר שהחשבון תלוי ברצון הכהן ואם ירצה יחשב החדשים. כגון אם רוצה לפדות שנה ומחצה לפני היובל, יחשב שכבר עברו ששה חדשים משנה האחת ואין כאן שני שנים לפני היובל ואינו נגאל בגרעון כסף. [וכיוצא בזה למד בספרא בהר (פרק ה) מן "וחשב את שני ממכרו"]. וכל זה מובא בערכין (דף כד וכה). וממה שכתב "וחשב את הכסף" מבואר שצריך שיתן הכסף בפעם אחד, לא אחד אחד. וממ"ש "עד שנת היובל" פירוש עד ולא עד בכלל. ומ"ש "ונגרע מערכך", גרעון זה אינו מתחיל מעת ההקדש רק מעת שבא לפדות ושנים שהיתה ביד ההקדש מן ההקדש עד הפדיון מגרע מן החשבון אף שלא אכל ההקדש מן השדה והובירה כל הזמן.