כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכולי: מבואר מזה כי ארץ מצרים כללה בתוכה כל התועבות שבעולם עד שבמה שכתב שלא יעשו כמעשה ארץ מצרים וכן מעשה ארץ כנען כבר יזהרו מכל מיני התועבות והגלולים שכולם התקבצו שמה. וכן מבואר עוד שהתועבות האלה כולם נעשו בזמן שישבו שם ישראל במצרים ובזמן שבאו לכנען כי לא יזהירם מתועבות שלא נעשו בימיהם ולא ידעו מהם. וז"ש מנין שלא היתה אומה... מנין לדור אחרון... ומה שכתב "אשר ישבתם בה" וכן "אשר אני מביא אתכם שמה" פירשו בו שתי כוונות (א) כפשוטו שרומז על חלק הארץ במצרים שישבו שם ישראל והחלק שיכבשו בכנען כי שם היה מקום כל הגלולים (ב) שמצד שישבו שם יהיה גרמה לישראל שיעשו התועבות האלה כי למדום מן המצריים, וכן מצד שיבואו לכנען יהיה זה גרם לישראל לעשות כן כמ"ש "כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים ואת אשר עברנו בקרב הגוים...ותראו את שקוציהם...פן יש בכם איש או אשה וכולי". וז"ש ומנין למקום... ומנין שישיבתם של ישראל גרמה להם (פירוש: שהוא יהיה גרם לישראל בעתיד, ולא כקרבן אהרן שנדחק). ור' שמעון (במשנה ה') פירש מ"ש "אשר ישבתם בה" כי זה העדות על רוע מעשיהם ועל ענשם שלכן גלגל ה' שתשבו בה ויקבלו עונש על ידכם. ור' יוסי הגלילי (משנה ו) אמר שכיון שהיה מעשה כנענים דומים כמעשה מצרים למה האריך להם ה' מ"ז שנה שזה בשביל שכבדו את אברהם אבינו. ור' שמעון בן גמליאל הסמיכו על מה שכתוב (יהושע י״ד:ט״ו) ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים (היינו שנקברו שם אברהם וד' זוגות כמדרש חז"ל) ועל ידי כן "והארץ שקטה ממלחמה" ר"ל על ידי כן היו שוקטים מ"ז שנה. ובספרא יש חסרון וצריך להוסיף כמו שהוא בילקוט יהושע ומה אם כנענים על ידי שכבדו אותו עמדה להם זכותו, אף על פי שלא הלכו בדרכיו ולא אהבו את המקום, בניו שהולכים בדרכיו ועושים צקדות וגמילות חסדים על אחת כמה וכמה.